סימפטומים:
דלקת בגיד הפיקה (jumpers knee ) הוא כאב האופייני לספורטאים שמתאמנים בעומס רב ומבצעים ניתורים מרובים. שכיחות הכאב גבוהה בעיקר בטווח הגילאים שבין גיל התבגרות ועד גיל 40. לרוב הכאב ממוקם בקצה העליון של גיד הפיקה, סמוך לחלק התחתון 
של הפיקה אך הכאבים יכולים להופיע גם לאורך הגיד בחלק הקרוב יותר לעצם הטיביה.
הכאב מתחיל ככאב עמום באזור הגיד, הספורטאי ממשיך להתאמן כרגיל ובהדרגה הכאב מתגבר. התנהגות הכאב הקלאסית היא כאב שמופיע בתחילת המאמץ, נעלם בזמן המאמץ ומתגבר מספר שעות לאחר המאמץ. הכאב יכול להופיע גם לאחר ישיבה ממושכת.
שכיחות:
דלקת בגיד הפיקה נגרמת בעיקר מעומס יתר (overuse) . היא קשורה ישירות לעומס האימונים ולכן היא אופיינית בעיקר לספורטאים מקצועניים ופחות לחובבנים. גברים סובלים פי 2 מהתסמונת בהשוואה לנשים. יש קשר ישיר גם לסוג הספורט בו עוסקים הספורטאים. בקרב כדורסלנים בדיקות הדמיה הראו ש 33% סובלים משינויים במבנה גיד הפיקה, זאת לעומת רק כ 2% בקרב כדורגלנים. חשוב להבין שלאורך זמן, בהופעת הכאב עצמו אין סכנה לפגיעה ממשית בגיד.
גורמי סיכון: בשל השכיחות הגבוהה, נערכו מספר רב של מחקרים אשר ניסו להעריך מה הם גורמי הסיכון לדלקת. נמצאו מספר גורמי סיכון: משקל גדול, גמישות ירודה של המסטרינג, נוקשות של שריר ארבע ראשי, ירידה בטווח הדורסיפלקשיין של הקרסול, דפוס תנועה לא נכון בזמן הנחיתה ויכולת ניתור גבוהה. ספורטאים שמנתרים גבוה יותר, מפעילים עומס מכני גדול יותר על הגיד ולכן הם סובלים יותר מהתסמונת.
בדיקה:
הפציעה קלה לאיבחון על פי מיקום הכאב והתנהגות הכאב. הבדיקה להערכת הכאב המקובלת היא ביצוע ירידה ממדרגה בשיפוע על רגל אחת. בעת ביצוע הבדיקה יש למדוד את הזווית בברך שבה מתלונן הנבדק על הכאב. ככל שהזווית גדולה יותר כך מצבו הקליני טוב יותר. את הבדיקה הזו ניתן לבצע באופן יום יומי להערכת הכאב.
הטיפול האקטיבי להורדת כאב:
ביצוע תרגול איזומטרי (ללא תנועה במפרק) באמצע הטווח, למשך 45 שניות, 4 חזרות, פעמיים ביום הוביל להורדת הכאב לפרק זמן של שעתיים עד 8 שעות וממומלץ לביצוע לפני משחקים או תחרויות. במידת האפשר, יש לבצע הפחתת עומס מהספורטאי שיבצע פחות אימונים הדורשים ניתורים.
תרגול אקטיבי להחזרת היכולת:
ישנם שני סוגי תרגול שנמצאו כיעילים בטווח הארוך להפחתת הכאב והחזרת התפקוד המלא של הספורטאי. סוג אחד יותר מוכר הוא תרגול אקצנטרי eccentric)), שהגיד מתארך תוך ביצוע התרגיל . לדוגמה: ירידה במדרגה בשיפוע של 25 מעלות נמצא כיעיל ביותר בהגדלת המומנט על מיפרק הברך. תרגול נוסף שנמצא יעיל הוא ביצוע תרגילי חיזוק של הארבע ראשי בעומס גבוה קונצנטרי concentric) ) בקצב איטי. שני סוגי התרגול היו יעילים בהפחתת הכאב ושיפור כוח השריר בפרק זמן של 12 שבועות, אולם בקבוצה שביצעה תרגול איטי בעומס גבוה היה גם שינוי חיובי במבנה הגיד. את התרגול מומלץ לבצע על בסיס יום יומי כ 10-6 חזרות ב 4 סטים.
למרות שלעיתים התרגול עלול להגביר את עוצמת הכאבים בטווח הקצר, מחקרים הראו שגם בזמן עומס שיא של העונה תרגול לאורך זמן גרם לשיפור בכאב ולעלייה בתפקוד הספורטאים.
טכניקות פסיביות להורדת הכאב:
למרות שלמעשה תרגול אקטיבי הוא ההתערבות היעילה יותר. נימצאה יעילות גם לטיפול באמצעות אולטראסאונד. שימוש בטכניקות מנאוליות כגון מסאג עמוק friction באיזור הגיד נימצא כמוריד כאב. מחקר נוסף מצא ששימוש בטכניקת mayofacial manipulation גרם להקלה בכאב בטווח הקצר וגם ובטווח הארוך. שימוש בטייפינג או ברצועה מתחת לפיקה יכול להפחית את הכאב של הספורטאי בזמן התחרות.
טיפולים נוספים:
שימוש בהזרקות PRP הראה יעילות בהפחתת הכאב אולם המחקרים בוצעו על קבוצות קטנות. גם שימוש בגלי הלם הוכיח שיפור מסוים בהפחתת הכאב. הזרקות סטרואידים אומנם גורמות להפחתת הכאב אולם עלולות לגרום להחמרה בטווח הארוך ולכן הן אינן מומלצות.
חינוך:
חשוב להסביר לספורטאי שמדובר בכאב כרוני שכל עוד הוא בעומס אימונים גבוה, הטיפול נועד להפחתת הכאב ולא לריפוי הגיד. לכן, עליו לקחת בחשבון שעליו להתמודד עם הכאב ולבצע את המאמצים הדרושים למרות שהדבר עלול להחמיר את הכאבים.
מקורות נבחרים:
1. Rudavsky, Aliza, and Jill Cook. “Physiotherapy management of patellar tendinopathy (jumper’s knee).” Journal of physiotherapy 60.3 (2014): 122-129.
2 Chen, Bob, et al. “High-intensity stepwise conditioning programme for improved exercise responses and agility performance of badminton player with knee pain.” Physical Therapy in Sport (2014). 60.3 (2014): 122-129
3. Frizziero, Antonio, et al. “The role of eccentric exercise in sport injuries rehabilitation.” British medical bulletin (2014): ldu006
קישורים מומלצים:
מחלימים בתיק תק – שיטת תרגול חדשה (TNT) לטיפול בדלקות גידים אשר מבוצעת בקצב המטרונום
2 תגובות בנושא “Jumpers knee, דלקת בגיד הפיקה: אבחון, גורמי סיכון וטיפול”
שי גרינברג פיזיולייף
תודה, על נעלי עקב לא מומלץ לתרגל בשל חוסר היציבות שלהן. נעלי ספורט או יחפה אלה אופציות טובות. לגבי השיפוע כל עוד את בשליטה ויורדת בצורה איטית והכאבים לא מוגברים משמעותית אז אפשר לתרגל הגיד יכול לעמוד בעומס.
ליאה אקס
מעניין
האם מותר נעלי עקב ולרדת במדרגות בנעלי ספורט או אחרות או יחפה ומה יקרה אם יורדת בשיפוע גבוה מעשרים וחמש מעלות?
האם יגדיל את העומס ולכן יהיה משול לאקסטנצרי בעומס גבטה.
ליאה