תמונה כתבותשריר ארבע ראשי הינו שריר חזק וגדול בעל תפקיד מרכזי בכל פעילות ספורטיבית. הוא מתכווץ בחוזקה בריצה, בניתור בבעיטה ועוד. כתוצאה מכך הוא חשוף לשתי סוגי פציעות ספורט נפוצות. האחת היא strain שנגרמת כתוצאה מביצוע תנועה פתאומית מהירה וחזקה של השריר , השנייה contusion שנגרמת כתוצאה ממכה ישירה שהשריר סופג כתוצאה מהתנגשות בספורטאי אחר. על שתי הפציעות , והטיפול וחזרה לפעילות ספורט בכתבה הבאה.

אנטומיה וקינזיולוגיה
שריר ארבע ראשי ממוקם בקדמת הירך, מורכב למעשה מ 4 תת יחידות של שריר. אחד הראשים , מתחיל גבוה מבאגן ו3 ראשים האחרים יוצאים נמוך יותר מאזור עצם הירך (מכאן שמו) . תפקידו של הראש הארוך הוא ביצוע כפיפה של הירך ובשילוב עם שאר יחידות השריר הוא מבצע יישור של הברך. מכוון שהשריר פועל על שני המפרקים (הירך והברך) בנוסף לכך שהוא שריר מרכזי בביצוע פעולות ספורטיביות רבות שמבצעות במהירות בעומסים גבוהים: כגון ניתור, בעיטה, ריצה ו הוא חשוף יותר לפציעות .

Quadriceps strain
הינה פציעה שמתרחשת בעיקר בזמן תחרות, או במהלך משחקי כדור שבהן השריר מבצע בפתאומיות כיווץ חזק אקצנטרי ( השריר מתארך תוך כדי כיווץ) שכולל גם כיפוף של הירך וגם יישור של הברך , בסבירות נמוכה יותר נמצא שגם כיפוף פסיבי מוגבר עלול לגרום לפציעה. גורם הסיכון העיקרי לפציעה הינו חולשה של ארבע ראשי, ועייפות.
כיווץ חזק זה עם תנועה מהירה של המפרקים גורם למעשה , לקרע קטן של חלק מסיבי השריר והדבר מוביל לדימום פנימי ושטף דם פנימי. בזמן הפציעה הספורטאי ידווח על כאב, חד, ירידה ביכולת שלו לכווץ את השריר, הכאב עשוי להתגבר בהדרגה בהמשך הפעילות הספורטיבית. לעיתים הכאב ילווה בנפיחות, וירדה בטווח התנועה. הכאב יכול להיות ממוקם בכל מקום לאורך השריר .
את הפציעה נהוג לחלק ל3 דרגות:
דרגה 1: קלה – אין ירדה בכוח השריר ובמישוש לא מורגשת פגיעה במרקם השריר.
דרגה 2 : בינונית – ירידה בינונית בכוח השריר, יתכן שיורגש שוני במרקם של השריר.
דרגה 3: קשה – ירידה מוחלטת בכוח השריר. לרוב יורגש שוני במרקם השריר.

טיפול בשלב האקוטי: בשלב הראשוני של הפגיעה במהלך 24-72 שעות מהפציעה מטרת הטיפול הפחתת הדימום, ומתן אפשרות לשריר להתאושש : יש לטפל כמו בכול מקרה של פציעה אקוטית בזמן ספורט RICE שמשמעותו: מנוחה, קרח, חבישה, והרמת הגפה. הקירור צריך להתבצע למשך 20-15 דקות עם הפסקה של 60-30 דקות בין פעם לפעם. בנוסף מומלץ לשלב טיפול תרופתי קצר של תרופות נוגדות דלקת מסוג NSAID.

article36_2טיפול בשלב הכרוני: שלב זה מתחיל לאחר 3-5 ימים, תלוי בחומרת המצב, והוא כולל :
מתיחות: ביצוע מתיחות איטיות עד תחושת חוסר נוחות ולא כאב , באמצעות טכניקות PNF טיפול ברקמה רכה, טיפול באולטאסאונד, חבישות קינזיוטייפינג להורדת הנפיחות.
תרגילי חיזוק: יש להתחיל בתרגילי חיזוק הדרגתיים בטווחי שריר ללא כאב. ומעבר הדרגתי בדרגות הקושי השונות בהתאם לכאב. בתחילה כיווץ מאיזומטרי (ללא תנועה של המפרק) לתרגול עם תנועה של המפרק בישיבה שכיבה לדוגמה ישור הברך בישיבה , ובהדרגה לעבור לתרגול פרוספציה וחיזוק פונקציונאלי כגון תרגול כפיפה בעמידה ומעבר לתרגול על רגל אחת.
במקביל עד חזרה לספורט מומלץ במקביל לשמירת הכושר אירובי, אימון אופניים או שחייה.

חזרה לפעילות ספורט: אין קווים מנחים מוחלטים לגבי החזרה לפעילות ספורטיבית. באופן כללי כאשר מושגים טווחים מלאים, וכוח שהשריר שמושג כמעט שווה לרגל השנייה. והספורטאי יכול לבצע את כל הפעילויות הספורטיביות, כגון: ניתור על רגל אחת, ריצה עם שינויי כיוון ללא כאב, הספורטאי יכול לחזור בהדרגה לפעילות הספורטיבית.

Myositis ossificans
בין % 9-17 מאירועי החבלה בשריר יסבלו מהסיבוך העיקרי הוא Myositis ossificans שהינה הופעה של הסתיידויות באזור השריר כתוצאה של תהליך חלוקה של מעטפת העצם. הסיבה לתופעה לא ברורה, ולרוב היא מתחילה בשלב המאוחר של הפציעה. כ-2-3 שבועות לאחר הפציעה. והסימפטומים ירידה בטוח התנועה של הברך ונפיחות.
גורמי הסיכון הינם קבלת טיפול מאוחר , טווח של 3 ימים , טווח ברך פחות ממ120 מעלות ופציעה קודמת בשריר הארבע ראשי מגבירות את הסיכון להופעת ההסתיידויות.
הטיפול כולל מתיחות וחיזוקים, הספורטאי יכול לחזור לפעילות הספורט, במגבלת הכאב. טיפול לתופעה הוא ניתוח שיכול להתבצע רק בתקופה של 12-24 חודשים לאחר הפציעה.

מקורות
JKary, Diagnosis and management of quadriceps strain and contusions. Curr Rev Mosculoskelet Med 2010