בזמן כל פעילות גופנית החל מיוגה, ועד לספורט תחרותי, מערכת הנשימה שמספקת חמצן לגוף ומפנה את דו תחמוצת הפחמן נוטלת חלק חשוב.
מיתוסים על נשימה ואימון גופני:
1. חוסר אימון גורם לכן שמערכת הנשימה מגבילה בזמן ביצוע מאמץ גופני: לא נכון. בקרב אנשים בריאים, בכל גיל . התחושה שנגמר האוויר או התנשפות יתר, נגרמת כתוצאה מחוסר יכולת של השרירים, או הלב להעביר ולנצל את החמצן שנקלט מהריאות ולא מערכת הנשימה. קוצר הנשימה המופיע הוא ביטוי לייצור מוגבר של דו תחמוצת הפחמן בשרירים, ולא לחוסר תפקוד של הריאות.
2. אימון שרירי הנשימה תורם לכושר הגופני: נכון. בשנים האחרונות הוכח שאנשים הסובלים ממחלות ריאה או מאי ספיקת לב וגם לספורטאים תחרותיים, מומלץ לאמן את שרירי הנשימה האחראים על תנועת בית החזה. האימון משפר את יעילות השרירים, והגוף יכול להפנות את זרמת הדם במקום לשרירי הנשימה לאזורים אחרים כגון שרירי הרגליים וכך ניתן לשפר את היכולת הגופנית. האימון מתבצע עם מכשירים המיועדים לכך באמצעות נשיפה ושאיפה של אוויר בהתנגדות משתנות.
3. האם מומלץ לשאוף אוויר דרך האף בזמן מאמץ: לא נכון. זרימת האוויר בצינורות מערכת הנשימה נקבעת על ידי קוטרם. מכוון שקוטר הצינורות באף הוא קטן יותר משמעותית מהפה, רוב האוויר בזמן מאמץ, זורם דרך הפה. זרימת האוויר דרך האף היא זניחה. לכן לא ניתן לנשום רק מהאף בזמן פעילות גופנית.
4. ניתן לשאוף אוויר לאזור מסוים בריאות: לא נכון. זרימת האוויר לאזורים שונים בריאה נקבעת על ידי הלחץ האוויר הנמצא באזורים השונים. בנוסף השרירים בית החזה עובדים כיחידה אחת ולא ניתן להפעיל אזור מסוים יותר מאזור אחר. ולכן לא ניתן באופן רצוני לכוון את האוויר לאזור מסוים בריאות . ישנם סוגי תרגול המנסים למקד את זרימת האוויר לאזורים אלה. השפעת התרגול היא בעיקר פסיכולוגית .
5. אפשר לשלוט בקצב הנשימה בזמן מאמץ עצים: לא נכון. בזמן ביצוע מאמץ קל או במנוחה כן ניתן לשלוט באופן רצוני על קצב הנשימה. אך אם נגביר את המאמץ רמות דו תחמוצת הפחמן בדם יעלו, והמוח באופן לא רצוני יגביר את קצב הנשימה, על מנת להוריד את ריכוז הדו תחמוצת הפחמן, מבלי שנוכל לשלוט בכך.
6. הקושי באוורור הריאות הוא בעיקר בשאיפה בלקיחת אוויר ולא בנשיפה בהוצאת אוויר: לא נכון. בזמן שאיפת אוויר צינורות הנשימה מתרחבים ביחד עם בית החזה ובזמן נשיפה הם מתכווצים מעט. גם משך הזמן שאנו מכניסים אוויר ארוך יותר מהזמן שאנו נושפים. לאנשים בריאים אין בעיה בהכנסה או בהוצאה של אוויר אך אנשים הסובלים ממחלות ריאה, שונות עיקר הקושי הנגרם בביצוע מאמץ הוא בהוצאת האוויר, בגלל הירידה בקוטר הצינורות, ובזמן הקצר יחסית.
7. יוגה משפרת את תפקוד הריאות: נכון. תרגול יוגה או כל תרגול נשמתי המבוסס על ביצוע נשימות סרעפתיות גורם לאורור ריאות טוב יותר, משפר לאורך זמן את תפקוד הריאות, בעיקר בקרב חולים וגם בבריאים. הסרעפת הממוקמת בתחתית בית החזה הינו שריר הנשימה העיקרי , וניתן לשלוט בו באופן רצוני בזמן ביצוע נשימות, בעיקר להשגת אוורור ריאה טוב יותר, או התאוששות לאחר ביצוע מאמצים הגורמים לקוצר נשימה.
8. על ידי פעולת מערכת הנשימה ניתן לכווץ בצורה יעילה יותר את שרירים הליבה: נכון. שריר הסרעפת, מחובר אנטומית לחוליות הגב ורקמות חיבור משותפות עם שרירי הליבה. ביצוע שאיפה ולאחריה נשיפה ואסיפת הבטן פנימה גורמת להפעלה טובה יותר של השרירים המייצבים של הגב. בהשוואה לתרגול הכולל רק הכנסה של הבטן.
9. בזמן ביצוע מאמץ הכולל כיווץ שרירים צריך להוציא אוויר: נכון. נשיפת אוויר בזמן מאמץ מפחיתה את הלחץ בבית החזה , משפרת את תפקוד הלב, ומפחיתה את הלחץ בכלי הדם במוח. הסיבה, עצירת הנשימה גורמת לעליית הלחץ בבית החזה, לסגירה של כלי הדם הורידים באזור הלב, כתוצאה מכך יורדת זרימת הדם לכיוון הלב, ותפוקת הלב יורדת, והלחץ בכלי הדם במוח עולה. לעומת זאת ביצוע מאמץ אפילו בקרב מרימי משקולות מקצועיים, תוך כדי הוצאת אוויר לא גרם לשינוי בלחץ באזור בית החזה או בכלי הדם במוח. 10. יציבה לקויה גורמת לפגיעה בתפקוד מערכת הנשימה: לא נכון . בקרב רוב האוכלוסייה ליקויי יציבה , לא משפעים באופן משמעותי על תפקוד הריאות. הפרעה בתפקוד הנשמתי נגרמת רק כאשר מדובר בליקויי יציבה קשים ביותר, הנגרמים כתוצאה ממחלות ניווניות של עמוד השדרה. תרגול לשיפור היציבה גורם לאוורור טוב יותר של הריאות בזמן התרגול, אך השפעתו על לאורך זמן על תפקודי הנשימה אינה מוכחת.