ייעוץ מקצועי: יחזקאל יאדו, פיזיותרפיסט מטפל לימפטי y_yado@walla.co.il
פעילות גופנית הינה כלי יעיל לזירוז החלמה ולמניעת חזרת מחלת הסרטן. אך כאשר הטיפול במחלה כולל גם ניתוח להוצאה של קשריות (בלוטות) הלימפה, חזרה לחיים פעילים וביצוע אימון גופני לא מבוקר עלול לגרום להופעת בצקות תת עוריות, – לימפדאמה ולפגיעה בכלי הלימפה לעומת זאת אימון גופני נכון משפר את תפקוד מערכת הלימפה ומונע סיבוכים.
הקדמה
מערכת הלימפטית, נמצאת בכל אזורי גופינו ותפקידה העיקרי הוא לאסוף את הנוזלים והחלבונים אשר נמצאים בין תאי הגוף על מנת למנוע ושקיעה של נוזלים בגוף ויצרת בצקות . המערכת הלימפטית מורכבת גם מצינורות לימפה שתפקידם העיקרי הוא להסיע את הנוזלים חזרה למערכת הדם וגם קשריות (בלוטות) הלימפה שתפקידן הוא גם לסנן את הנוזל הלימפה כדי למנוע חדירה של חיידקים למחזור הדם, וגם לשמש כמעיין מאגר ומוליך של תאי מערכת החיסון.
למרות תפקידה חשוב זה, לרוב מוזכרת הלימפה דווקא בהקשר למחלות הסרטן. זאת מכוון שישנם מספר סוגי גידולים סרטניים : כגון סרטן השד, העור. העלולים לשלוח גרורות לקשריות הלימפה ומשם להתפשט בגוף. לכן בחלק מהמקרים הטיפול במחלת הסרטן כולל ניתוח להוצאה של קישריות הלימפה החשודות כנגועות בגרורות לבדיקה או על מנת למנוע את התפשטות המחלה. ניתוח זה גורמת לפגיעה ביכולת של מערכת הלימפה לתפקד. וכתוצאה מכך החולים חשופים יותר להופעת בצקות, וזיהומיים תת עוריים. כ24% מכלל החולים עלולים לסבול מפגיעה בתפקוד מערכת הלימפה ולפתח ליפאדמה. כיום עם שימוש בשיטה חדשה: “בדיקת קשרית הזקיף” הקיף הניתוח קטן יותר ולכן חלה ירידה משמעותית בסכנה לפגיעה במערכת הלימפה. אולם מכוון שהופעת הבצקות אינה תלויה בזמן שחולף מאז הניתוח, ועלולה להופיע גם מספר שנים לאחריו חלק גדול מהמחלימים עלול לסבול בעיות לימפטיות.
בשנים אחרונות הוכח שביצוע סדיר של פעילות גופנית אירובית, וגם חיזוק שרירים מפחיתה ב30% את הסכנה להישנות מחלת הסרטן, ומזרזת את החלמה. מתברר שלאחר החלמה אימון נכון נמצא גם כיעיל בשיפור הזרימה לימפטית ולמניעת בצקות לאחר ניתוחים להסרת קשריות הלימפה, אך מצד שני אימון מאומץ מידיי עלול לגרום להחמרת הסימפטומיים ופגיעה במערכת הלימפה.
כיצד פעילות גופנית משפרת את זרימה הלימפטית ומונעת בצקות
פעולת המשאבה השרירית: בזמן ביצוע אימון גופני השרירים מתכווצים ויוצרים תנועה. בזמן כיווץ השרירים הורידים וכלי הלימפה נסגרים, ובזמן הרפיתם מאפשרים זרימה של הנוזל במערכת. לכן כיווץ מחזורי של השרירים כגון הליכה הוא תרגול כיווץ שרירי בהתנגדות קלה מגביר את הזרימה הוורידית ואת הזרימה בצינורות הלימפה, חזרה למחזור הדם.
הגברת הנשימה: בזמן שאיפת אוויר נוצר בבית החזה וואקום המאפשר את כניסת האוויר לריאות, הוואקום גורם לדם ונוזל הלימפה לחזור לאזור ללב. לכן הגברה בעומק הנשימה עם באמצעות אימון אירובי המגדיל את נפחי האוויר הנכנסים לבית החזה ומגביר את קצב הלב , ועם באמצעות תרגול באמצעות משקולות או תנועתיות המשלבות פתיחה של בית החזה , ועם באמצעות תרגול נשימות ביוגה או מדיטציה, גורם לשיפור בזרימה הלימפטית לכיוון מרכז הלימפה לכיוון באזור החזה.
שיפור יציבה: לעיתים ניתוח להסרת קשריות הלימפה באזור בית השחי , גורם לפגיעה עצבית מקומית אשר מגבילה את השרירים אחראים על תנועת השכמות. כתוצאה מכך נפגעים גם טווח התנועה בכתפיים וגם היכולת להרחיב את בית החזה. ירידה בהתרחבות בית החזה לאורך זמן עלולה להפחית את הזרימה הלימפטית. חיזוק מבוקר של חגורת הכתפיים, ושיפור טווח התנועה בכתפיים גורם בטווח הקצר לשיפור בזרימה הלימפטית ובטווח הארוך גורם לשיפור ביציבה ובתפקוד חגורת הכתפיים. כמו כן מפחית את שכיחות הופעת “נקודות הכאב ” trigger point בשרירים אילו אשר גורמות לכאבים ולהגבלה נוספת בתנועה.
הרפיה: לאחר אימון גופני או בתגובה לתרגול יוגה או מדיטציה מתרחשת ירידה בפעילות מערכת העצבית המערכת הסמפטטית האחראית על מצבי מתח . ישנו קשר ישיר בין פעילות מוגברת של מערכת הסמפטטית שגורמת לכיווץ של כלי הלימפה. הרפיה נפשית גורמת להרחבה של כלי הלימפה מאפשרת למלא אותם בכמויות גדולות של נוזלים.
מהו התרגול המומלץ
– מומלץ תרגול אירובי יום יומי כגון הליכה, בדרגת קושי מתונה, למשך 40 דקות, תרגול האירובי גורמת לפעולת וואקום של הלב ונשימה ומגבירים את הזרימה הורידית. יש להימנע ממאמצים סטטים כגון עמידה ממושכת.
– מומלץ תרגול משקולות בצורה הדרגתית עד למשקל של 5 ק”ג בכל יד. תרגול המשקולות בעומס זה מפעיל את השריר אך אינו גורם לזרימת דם מוגברת. יש להקפיד על ביצוע תנועה והוצאת אוויר תוך כדי מאמץ. אין לבצע אימון בעומס גדול מידיי או סטטי או ללא פעולת נשימה. יש להעדיף תמיד להגדיל את מספר חזרות ולא להגדיל את המשקל או את התנגדות.
– מומלץ תרגול מתיחות ותרגול לשיפור טווח התנועה של הכתפיים. המתיחות מותחות את אזור הצלקת הניתוחית ומשפרת את טווח התנועה של הכתף,ובית החזה ומניעות את אזורים הפנימיים אשר נפגעו כתוצאה מהניתוח או כתוצאה מהקרנות.
יש לתת דגש על חיזוק מבוקר בעומס נמוך של שרירי המייצבים של השכמות, תרגילים כגון חתירה בישיבה או דחיפה של הידיים קדימה, יש לתרגל לפני תחילת חיזוק את שרירי הכתפיים.(הרמת ידיים) על מנת להחזיר לכתף את התנועה התקינה. כך שבזמן התרגול הכתפיים לא יפגעו הגידים בכתפיים.
– מומלץ לסיים כל אימון גופני או מאמץ גופני, בתרגול נשימות או במתיחות. התנועות המומלצות בסיום התרגול הן תנועות שמשלבות פתיחת ידיים עם הרחבת בית החזה לדוגמא: בעמידה, פתיחת ידיים לאחור כלפי מעלה, תוך הקשתה של הגב לאחור ולקיחת שאיפה עמוקה, והוצאת אוויר איטית.
– מומלץ לשלב תרגול יוגה, או מדיטציה התרגול שמלווה בנשימות עמוקות והרפייה עיצבית , מוביל לזרימה טובה ביותר.
אסור לעשות סאונה או אמבטיה חמה, או עיסוי חזק בגפה שבו נפגעה מערכת הלימפה, ולהימנע מפגיעה בעור הגפה. לאורך כל האימונים יש לשים לב לכל שינוי בנפח הגפה, או בצורת העור. במידה ומופיעים שיוניים יש לפנות לרופא או לפיזיותרפיסט מטפל לימפטי.