עובדות מפתיעות על הקשר שבין אימון גופני לבין כולסטרול
הכולסטרול הינו חומר חיוני לתהליכי הגוף, אולם ישנו קשר ישיר בין רמות גבוהות של כולסטרול לבין הגברת הסיכון לתחלואה במחלות לב. מולקולות הכולסטרול נעות בזרם דם באמצעות קשירה לחלקיקי חלבונים אשר באמצעותם ניתן לאבחן את תהלכי המטבוליזם שלו בגוף. קשירה של הכולסטרול לחלבונים בסוג LDL משקפת את המעבר של כולסטרול מהכבד לדם ולהגברת הסיכון למחלת לב לכן הוא נקרא “הכולסטרול הרע” , ואילו קשירה לחלבונים מסוג HDL משקפת את התנועה שלו מהדם לכבד ולכן הוא נקרא ,הכולסטרול הטוב, . במהלך עשרות שנים בוצעו מספר רב של מחקרים אשר הוכיחו קשר ישיר וחזק בין ביצוע סדיר של פעילות גופנית אירובית כגון: הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה על הפחתת התחלואה במחלות לב. אחד המנגנונים העיקריים של השפעת הפעילות הגופנית הינו ירידה ברמות הכולסטרול הרע, ולעלייה בכולסטרול הטוב.
בשנים האחרונות, מתבססים החוקרים לא רק על נתונים כגון ריכוז הכולסטרול בדם כפי שמשתקף בבדיקות הדם הרגילות. אלה בניתוח מדויק יותר של גודל החלקיקים עצמם. בדיקות אלה מתברר רגישות יותר ונותנות תמונה מדויקת יותר על מצב המטבוליזם של כולסטרול בגוף. מניתוח של בדיקות אלה מתבררות מספר עובדות מפתיעות על קשר החזק שבין ביצוע פעילות גופנית לבין שיפור בפרופיל השומנים בדם.
פעילות גופנית משפרת את פרופיל השומנים אצל כולם. ביצוע סדיר של אימון גופני בדרגת קושי בינונית מוריד את רמות הכולסטרול הרע אצל כולם. ללא השפעה על מין גיל או משקל. החל מילדים בעלי רמות גבוהות של כולסטרול, ועד למבוגרים החולים : במחלות לב, סכרת ועוד, ללא קשר לכושר הגופני ולרמת המאמץ. עיקר השפעה היא על הפחת הכולסטרול הרע. שיפור ברמות הכולסטרול הטוב תלוי גם ברמות הכולסטרול הרע, ובדרגת הקושי של אימון.
השפעה המטיבה של האימון מתרחשת גם ללא שינוי ברמות הכולסטרול בדם כפי שנמצא בבדיקות שגרתיות: רבים מהמתאמנים מרגישים תסכול מכך, שלמרות שהם מבצעים פעילות גופנית באופן סדיר, עדיין לא מתרחשת שינוי בפרופיל השומני הדם שלהם. אולם מתברר שלמרות שלא חלה ירידה בריכוז הכולסטרול בדם , הרי שכן חל שינוי בגודל חלקיקיי הכולסטרול. שינוי זה מפחית את הסיכון לחלות במחלת לב, באותה מידה כמו השינוי שמתבטא בבדיקות דם הרגילות. כך שלמרות שלא מתרחש שינוי בבדיקות הדם, ההשפעה של האימון מושגת.
השפעה של אימון על שומנים בדם מתרחשת מיידית: בניגוד להשפעות אחרות של פעילות גופנית, השפעה של אימון גופני גורמת להשפעה מיידית על המטבוליזם של הכולסטרול. נמצא שאפילו ביצוע אימון בדרגת קושי בינונית גרם לירידה ולשינוי כבר לאחר 5 שעות מתום האימון במטבוליזם של הכולסטרול הרע.
השפעה של האימון נמשכת גם לאחר האימון: לא רק שהאימון משפיע מייד, נמצא שהשפעה של אימון בודד, על המטבוליזים של כולסטרול נמשכת עד 14 יום לאחר האימון, כך במידה ומפסיקים להתאמן לתקופה קצרה עדיין שומרים על השפעה הטיבה של האימון.
האימון משפיע באופן עצמאי: בעשרות מחקרים נמצא שאימון הגופני גרם להשפעה מטיבה, גם ללא קשר לגורמים נוספים המשפיעים על רמת הכולסטרול כגון: תזונה, השמנה, רמות סוכר. נכון שעל מנת השיג השפעות מיטיבות מומלץ לשלב תזונה נכונה, אולם לפעילות הגופנית ישנה השפעה עצמאית.
כך תעשו זאת נכון
סוג האימון: האימון היעיל ביותר להשפעה על רמות הכולסטרול הוא אימון אירובי: כגון הליכה, רכיבת אופניים כו’. גם אימון לשיפור הכח באמצעות משקולות גרם לירידה ברמות הכולסטרול הרע, ללא השפעה על הכולסטרול הטוב, אולם השפעה מתונה יותר. לכן יש לתת עדיפות לאימון אירובי ובעדיפות שנייה לבצע אימון משקולות לקבוצות שרירי הגוף העיקריות.
תדירות האימונים: מספר האימונים בשבוע חשוב יותר מדרגת הקושי שלהם. השפעה מטיבה משיגים החל מביצוע של 3 אימונים בשבוע למשך 40 דקות כל אימון. על מנת להשיג את השפעה מרבית מומלץ לבצע 5 אימונים. עדיף לבצע 5 אימונים קצרים מאשר 3 אימונים ארוכים.
דרגת הקושי האימון: על מנת להפחית את הכולסטרול הרע, מומלץ לבצע אימונים בדרגת קושי בינונית (הליכה) , לאימונים בדרגת קושי קשה (ריצה) לא היה כל יתרון. לעומת זאת על מנת לעלות את הכולסטרול הטוב, כן צריך לבצע אימונים בדרגת קושי גבוהה , לפחות 3 פעמיים בשבוע.
זמן האימון: חשוב לשמור על מסגרת קבועה של זמן כ40 דקות לאימון, ולא לקצר אותו גם במידה והכושר הגופני משתפר. מתברר שזמן האימון הינו מרכיב חשוב יותר בהשפעה על רמות הכולסטרול, מאשר מרחק שאותו הלכנו.