סובלים מכאבי גב תחתון ובדיקות הדמיה מראות על בלט או פריצת דיסק? כיצד פעילות גופנית משפיעה על מבנה הדיסק? האם שחייה משקמת את הדיסק וריצה פוגעת בדיסק?
כ 80% מהאוכלוסייה הבוגרת יסבול מכאב גב במהלך החיים. אצל חלק ניכר מהאנשים הכאב יהפוך לכאב כרוני אשר ישפיע משמעותית על איכות חייהם. חלק ניכר מהכאבים מקורם בשינויים ניוונים במבנים האנטומים השונים בעמוד השדרה. אחד המבנים שמרכז את מרב תשומת הלב הוא הדיסק הבין חולייתי. הדיסק הוא טבעת פברוטית, שבנויה בבסיסה מחומר דמוי גל, אשר סופג ומפזר את העומסים המופעלים על עמוד השדרה. הגל, מוקף בסיבי רקמת חיבור נוקשה אשר מקנים לו קשיחות המאפשרת תנועה בין חוליות עמוד השדרה.
חשוב לזכור, הדיסק הוא רקמה ביולוגית אשר מגיבה בהתאם לעומסים המופעלים עלייה במהלך חיינו. במהלך היום, כאשר מופעל על הדיסק עומס מכני, לדוגמה בעמידה, נוזלי הדיסק נלחצים החוצה והדיסק מאבד מגובהו. בלילה או לאחר תקופת מנוחה של מספר שעות בשכיבה, הדיסק סופח אליו בחזרה את הנוזלים ועימם מולקולות החיוניות להמשך תפקודו. בצורה זו הדיסק מזין את עצמו ושומר על תכונותיו המכאניות ואת יכולתו לעמוד בעומסים.
שינויים אלה בתגובה לעומסים המכנים קובעים במידה רבה את תפקודו של הדיסק. שכן, כאשר העומס שמופעל על הדיסק הוא בהתאם ליכולותיו הביולוגיות, העומס המותאם גורם ליצירת תהליכים אשר בונים את רקמת הדיסק מחדש. אבל, כאשר העומסים המכנים המופעלים על הדיסק גדולים יותר מאשר הוא יכול לספוג, לאורך זמן תגרם האצה של תהליכים ניוונים.
את השינויים הניוונים שמתרחשים בדיסק ניתן לחלק לשניים: האחד, ירידה בצמיגות הגל בתוך הדיסק שמתרחשת כתוצאה מאיבוד נוזלים וירידה בכמות המולקולות הקולגן שמרכיבות אותו. השני, שינוי בסוג סיבי הקולגן שמרכיבים את הטבעת ההיקפית של הדיסק. התוצאה של שני תהליכים אלה היא שהיכולת של הדיסק ושל הגב, כיחידה ביומכנית, לעמוד בעומסים מכנים קטנה. כאשר מופעל עומס יתר, לאורך זמן, הדיסק משנה את צורתו החיצונית.
שינויים אלה מאובחנים על פי חומרת השינוי כאשר פריצת דיסק או בלט דיסק הם שינויים ניוונים נפוצים והבולטים ביותר שמאובחנים בבדיקות ההדמיה השונות באוכלוסייה הבוגרת: עד גיל 40, אצל 25% מהאנשים ומעל גיל 40, כ 60% מהאוכלוסייה יאובחנו כסובלים משינויים ניוונים בדיסק הבין חולייתי. השינוי בצורה החיצונית של הדיסק עלול לגרום ללחץ על סיבי העצב היוצאים מעמוד השדרה ולהופעת הכאב.
למרות שלא הוכח קשר ישיר בין ממצאי ההדמיה שמעידים על הימצאות שינויים ניוונים בדיסק הבין חולייתי לבין הופעת כאב גב, זאת מכוון שכאב הגב יכול לנבוע גם ממבנים אנטומיים סמוכים כגון: שרירי הגב, חוליות עמוד השדרה או מפרקי החוליות, גילוי שינויים בדיסק בבדיקות ההדמיה השונות גורם לאנשים רבים לנסות ולהתאים את הפעילות הגופנית לממצאי ההדמיה.
בשנים האחרונות גברה המודעות של ביצוע פעילות גופנית במניעה ושיקום של כאבי גב, עקב תוצאות מחקרים שהראו שביצוע של פעילות גופנית גורם לחיזוק שרירי הגב. התנועה עצמה בזמן הפעילות גורמת לשחרור הלחצים המכנים בין חוליות הגב ובמקביל משחררת חומרים משככי כאב וחומרים נוגדי דלקת . כל אלה נמצאו כיעילים מאוד בהפחתת כאבי גב ובשיפור איכות החיים.
על מנת שהפעילות הגופנית תהיה יעילה לגב, ישנה חשיבות לבחירת פעילות גופנית אשר יכולה לגרום לתהליכי בנייה של הדיסק עצמו ולהימנע מפעילות גופנית מפעילות גופנית אשר גורמת לעומס על הדיסק ותגרום להאצה של השינויים הניוונים.
תשובה לשאלה כיצד משפיעה הפעילות הגופנית על הדיסק עצמו, ניתנה לאחרונה במאמר שפרסמו קבוצת חוקרים בראשותו של ד”ר באלווי מאוניברסיטת דקיין שבאוסטרליה ופורסם בעיתון הרפואי sport medicine . החוקרים ניתחו את כל המאמרים בספרות המקצועית אשר בחנו אילו פעילויות גורמות ליצירה של תהלכי בנייה מחדש של הדיסק ואילו פעילויות גורמות להאצה של התהליכים.
מניתוח המחקרים נמצא שבניגוד למחשבה המקובלת החשיבות של הכיוון שבו מופעל העומס המכני על הדיסק חשוב יותר מגודל העומס עצמו. לדוגמה, כשהעומסים הפועלים אנכית על הדיסק כמו בעמידה והליכה, גם אם הם גורמים בטווח הקצר לירידה בגובהו של הדיסק כתוצאה מיציאת נוזלים לאחר פרק של התאוששות מתרחשת ספיחה של נוזלים ומולקולות חיוניות אשר בונות את הדיסק מחדש. אך במפתיע ריצה, שנחשבת בקרב אנשי מקצוע רבים ומתאמנים לפעילות שאינה בריאה לגב בשל החשש של גרימת נזק לדיסק עקב הזעזועים שסופג הגוף כתוצאה מהבלימה הגוף עם הקרקע . זעזועים אלה יכולים להגיע אומנם עד פי 3 ממשקל הגוף אבל מחקרים מצאו שהעובדה שהם פועלים אנכית לגוף בפועל, בריצות קלות, הם גורמים לשיפור במבנה הדיסק ואין עדות שריצות ממושכות גורמות נזק כל שהוא לדיסק. לעומת זאת, פעילות גופנית אשר כרוכה בביצוע תנועות בטווחים קיצוניים לדוגמה: התעמלות מקצועית, או פעילות גופנית שכורכה בביצוע תנועות מתפרצות כמו כדורעף, מעמיסות עומס יתר על הדיסק. גם הרמת משקולות או אימוני כושר שכוללים הרמת משקלים גבוהים בעמידה, עלול לגרום לאורך זמן לפגיעה בדיסק. לכן, לאדם לא מאומן לא מומלץ להרים משקל מעל 20 ק”ג תוך כדי ביצוע כפיפה לפנים באופן קבוע, מכון שזה גורם לעומס גדול על החלק האחורי של הדיסק המגדיל משמעותית את הסיכון לפריצת דיסק.
בניגוד ליכולתו הטובה של הדיסק לעמוד בעומסים אנכיים, עומסים שכרוכים בתנועות סיבוב או פיתול אינם מומלצים. כך לדוגמה, באופן מפתיע, שחייה שנחשבת לפעילות גופנית מומלצת לסובלים מכאבי גב משפיעה באופן הפוך ממה שנהוג לחשוב על הדיסק הבין חולייתי. במחקר שנערך בקרב ספורטאים מקצוענים בארצות הברית עולה ששחקני בייסבול ושחיינים סבלו מהשיעור הגבוה ביותר של שינויים ניוונים בדיסק בהשוואה לענפים כגון כדורסל או כדורגל. מחקרים נוספים הראו שכ 50% מכלל השחיינים המקצועניים יסבלו משינויים כל שהם בדיסק כתוצאה של שילוב של שעות האימונים הרבות ושל תנועות פיתול של הגב בזמן השחייה. לא רק בקרב מקצוענים, גם בקרב שחיינים חובבנים נמצא שיעור גבוה, באופן יחסי, של שינויים ניוונים כ 30% ביחס לעוסקים בסוגי ספורט אחרים. שחייה חובבנית, מספר פעמים בשבוע, אולי לא מזיקה לגב, אבל בטוח לא בריאה לדיסק. לכן, ההמלצה הגורפת לשחות לסובלים משינויים בדיסק אינה מבוססת.
גם שהייה בתנוחות כגון שכיבה וישיבה ממושכת ללא הפסקה עלולות לפגוע בתפקוד הדיסק. כך למשל, שכיבה ממושכת של מספר ימים עלולה להחמיר את מצב הדיסק גם כאשר בזמן השכיבה מופעל עומס מכאני נמוך על הגב. גם בזמן כיפוף ממושך כמו ישיבה מעל 8 שעות ביום בעיקר שהגב בצורה מעוגלת, ללא הפסקה או רכיבה ממושכת על אופניים ללא יישור של הגב גורמות ללחץ על הדיסק והאצה של תהליכים ניוונים שלו.
סובלים משינויים ניוונים?
מה לא מומלץ
פעילות גופנית שכוללת הרמה של משקלים כבדים.
פעילות גופנית שכוללת תנוחות קיצוניות של הגב.
פעילות גופנית שכוללת תנועות סיבוב מרובות של הגב.
ישיבה ממושכת מעל 8 שעות ביום ללא הפסקה .
שכיבה ממושכת במיטה מספר ימים ללא קימה.
מה כן
בצעו הפסקות בישיבה ארוכה עברו לעמידה למשך כמה דקות.
בצעו פעילות גופנית באופן סדיר כגון הליכה או ריצה.
התאימו את העומס בפעילות הגופנית למצבכם הגופני.
אם אתם רוכבים על אופניים, הזדקפו כל מספר דקות.