כאבי ברכיים הממוקמים בקדמת הברך, באזור מפרק הפיקה הינם כאבים שכיחים מאוד בקרב האוכלוסייה הצעירה, מחקרים הראו שכאבים אילו מהווים כ-20% מכלל הפציעות בקרב המתאמנים בריצה וכעשרה אחוז מכלל הרצים יסבלו מפציעה זו. ישנן שתי סיבות עיקריות להופעת הכאבים האחת ביומכנית: האופיינית בעיקר לצעירים, והשנייה על רקע פגיעה במפרק הסחוס מתחת לפיקה האופינית לאנשים בגיל מבוגר יותר.
הסימפטומים: כאב זמן כיפוף של הברך בעיקר בזמן כפיפה עמוקה של הרגל, כאב המופיע בביצוע כפיפה כאשר המשקל הגוף על רגל אחת, “קנקים” בעת כיפוף ויישור של הברך, כאב המופיע לאחר ישיבה ממושכת, כאב המופק בלחץ ישיר על הפיקה וכאב בזמן ריצה.
מפרק הפיקה אנטומיה וביומכיניקה: הפיקה הנה עצם ססמואידית שתפקידה העיקרי לתת לשריר הארבע ראשי יתרון מכני בזמן יישור הברך , לשמש כמעין גלגלת. הפיקה יושבת על עצם הירך (הפמור) ונעה עלייה בזמן יישור וכיפוף של הברך. מלמעלה הפיקה מחוברת, על ידי רקמת חיבור היוצאת מסופו של השריר ארבע ראשי, ומלמטה על ידי גיד הפיקה המתחבר לעצם השוק (הטיבייה)
מכוון שהפיקה מונחת על עצם הפמור ומוחזקת רק באמצעות רקמה רכה, תנועת הפיקה תלויה בכוחות השרירים המפעילים אותה.
הגורמים להופעת הכאבים:
למרות השכיחות הגבוה של התופעה אין עדיין תשובה חד משמעית מה גורם לכאבים באזור הפיקה. הנחה הבסיסית היא שחוסר איזון שרירי במפרק הפיקה גורם לחיכוך מוגבר בין הפיקה לבין עצם הירך ולהופעת כאב.
הטיפול הפיזיותרפי:
הטיפול העיקרי הינו טיפול פיזותרפי, שכן מחקרים הראו, שחיזוק שרירים ותרגול אקטיבי יעיל באותו מידה כמו ניתוח ארטוסקופיה בברך. לכן מטרת הטיפול החזרת האיזון של פעולת השרירים על הפיקה על מנת להפחית את החיכוך.
הטיפול כולל:
חיזוק שריר ארבע ראשי quad: חיזוק שריר הארבע ראשי מהווה את הבסיס המרכזי לטיפול, ככול שהשריר חזק יותר, השליטה בתנועת הברך טובה יותר, והעומס המופעל הפיקה נמוך יותר. בנוסף לחיזוק יש לשפר את יציבות הברך, שיפור בשליטה השרירית ימנע את כפיפה מוגברת בזמן ביצוע פעילות גופנית וימנע את העומס המופעל על הפיקה בשלב יישור הברך. חשוב לציין שבעבר חשבו שחיזוק של החלק הפנימי של שריר הארבע ראשי, שריר ה VMO עשוי לגרום למנח תקין יותר של הפיקה, הרי שכיום רוב המחקרים מצבעים על כך שלא ניתן להפעיל חלקים מתוך השריר הארבע ראשי בזמן כיווץ והשריר מתכווץ כיחידה אחת. וזאת מכוון שהבדל בין כיווץ תקין לכיווץ מאוחר של VMO הוא 2 עשיריות שנייה. ולכן לא ניתן להבחין בין כיווץ תקין ללא תקין. בנוסף הוכח שתוכניות שיקום שהתמקדו בחיזוק VMO לא היו יעילות יותר מאשר תוכניות שכללו חיזוק של הארבע ראשי כולו.
חיזוק שרירי הירך: מכוון שהפיקה למעשה “צפה”, ולכן היא רוצה לשמור על מקומה במרחב הרי שביצוע תנועות סיבוב בירך או שינוי במנח הירך בזמן ריצה, עשוי לגרום לשינוי במנח הפיקה. לכן בוצעו מספר מחקרים אשר בדקו את תפקוד שרירי הירך בזמן פעילות גופנית. נמצא קשר ישיר בין חולשת השרירים המסובבים את הירך החוצה (Gluteus med) לבין הופעת כאבים באזור הפיקה. החולשה מתבטאת בכך שבזמן כפיפה של הברך הירך פונה פנימה וגורמת למנח לא תקין של הפיקה. ואכן חיזוק של השרירים המסובבים את הירך כלפי חוץ גרם לשיפור ניכר במצב המטופלים.
מתיחה והארכה שרירי הירך: כמו כן נבדק אורך שרירים נוספים בירך על הופעת הכאבים באזור הפיקה. בינהם: Tensor facia lata שריר שעובר בצד החיצוני של הירך אשר גורם לסיבוב פנימי של הירך, הנחה היא שקיצור שלו עלול לגרום גם לנטייה של הירך פנימה. ולמרות שהשריר אינו מתחבר לפיקה אבל כן מתחבר לאזור רקמת חיבור ליד הפיקה הוא עשוי להשפיע ישירות על מנח הפיקה. המחקרים מצאו שקיצור השריר קשור בשכיחות גבוה יותר להופעת כאבים בפיקה אך לא באופן מוחלט.
שריר נוסף שעשוי להשפיע הוא השריר הירך האחורי hemstring הנחה ששריר מקוצר יגרום לנעילה חזקה של הברך ביחד עם הארבע ראשי בזמן ריצה או בזמן עליית מדרגות. ואכן נמצא שכיחות גבוהה יותר של כאבים באזור הפטלו-פמורל, לבין אנשים בעלי שרירי ירך אחוריים קצרים.
ביצוע מוביליזציות לפיקה: בטכניקה זו המטפל מניע את הפיקה באופן פסיבי, לכיוון המנוגד לאזור הכאוב. המטרה הינה שחרור הלחץ מהאזור הכאוב ובמקביל לשחרר את הרקמה הרכה מסביב לפיקה ולשפר את התנועתיות שלה.
טייפינג על פי שיטת מקונל: מכוון שהפיקה למעשה צפה על המפרק הברך ניתן באמצעות טייפינג לשנות את המנח שלה באופן זמני. שינוי המנח מתבסס על בדיקה של מנח הפיקה ואבחון לאן הפיקה סוטה, מידאלית או לטרלית, ועל פי זה לבצע תיקון. טיפול זה יעיל להפחתת הכאב בזמן התרגול האקטיבי ומאפשר הפחתה מיידית בכאב . אפשרות נוספת הינה שימוש במגן ברך אשר נותן תמיכה לפיקה ובכך מפחית את העומס הפועל עלייה.
שינוי מנח כף הרגל שימוש במדרסים: כמו שניתן לשנות את מנח הפיקה באמצעות שינוי מנח הירך, ניתן לתקן את מנח הפיקה באמצעות שינוי במנח כף הרגל. שינוי זה מתבצע לרוב על ידי התאמת מדרסים. יש כיום חילוקי דעות בקשר ליעילות המדרסים לגבי מניעת הכאב. חלק מהמחקרים מצאו הטבה לאחר שימוש במדרסים ואילו מספר מחקרים אחרים מצאו שאין השפעה לטובה לאחר התאמת מדרסים.