תמונה תרגיליםפרפור פרוזדורים הנה הפרעת קצב שכיחה אבל בעלת השפעה שלילית על יכולת התפקוד היום יומי וגורמת להימנעות מביצוע מאמצים. עד לאחרונה ההמלצות לפעילות גופנית בקרב הסובלים מהתופעה לא היו חד משמעויות, תוצאות מחקר חדש עושות בהן סדר.

אין דבר שמסמל את החיים בגוף כמו פעימות הלב. הלב מתחיל לפעום בגופו של העובר כבר בשבועות הראשונים ומזרים דם בעורקי הגוף בכל שנייה לאורך כל שנות חייו. קצב פעימות הלב משתנה מאוד, ממצב מנוחה שקצב הלב עומד בממוצע על 60 פעימות לדקה ועד מצב של פעילות גופנית מאומצת כשקצב הלב יכול להגיע עד פי שלוש. אך לא רק בזמן מאמץ גופני גם במצבים של התרגשות, חרדה או מתח נפשי קצב הלב מוגבר באופן משמעותי. כך שלמעשה קצב הלב משקף באופן די ישיר את מצבנו הגופני וגם הנפשי. אנו יכולים למדוד את קצב הפעימות ולהעריך את דרגת המאמץ בזמן פעילות, אך גם להרגיש את דפיקות הלב המואצות שמשקפות את מצבנו הנפשי. בזכות תכונות אלה, בניגוד לאיברים אחרים, “זוכה” הלב לתשומת לב רבה יותר ומייחסים לו תכונות נפשיות רבות למרות שהוא מורכב מרקמת שריר בלבד שמתכווצת באמצעות זרמים חשמליים.
זו גם הסיבה שאפילו אי סדירות קלה בתפקוד מערכת הלב עלולה להשפיע בצורה משמעותית על יכולת ביצוע המאמצים ועל התפקוד היום יומי. לדוגמה: פרפור פרוזדורים הוא אחת מהפרעות הקצב השכיחות ביותר כ 3% מכלל האוכלוסייה הבוגרת יסבול ממנה. ככול שהגיל מתקדם שכיחותה עולה באופן משמעותי, מעל גיל 80 כמעט 10% מהאוכלוסייה יסבול ממנה. מקור ההפרעה הוא בפגיעה במסלולי ההולכה החשמליים בעליות הלב שמתבטאת בכיווץ לא מסוכרן של העליות – שמכונות פרוזדורי הלב. כאמור, מדובר בהפרעת קצב קלה ושכיחה אשר באופן ישיר אינה פוגעת בתפקוד הלב עצמו זאת מכיוון שהכיווץ והזרמתה דם המשמעותית מתרחשת בחדרי הלב ולא בעליות. אך עיקר הסכנה בכיווץ הלא מסוכרן של העליות היא היווצרות של קריש דם בעליות אשר עלול לפגוע בכלי הדם במוח. לכן, הסובלים מפרפור עליות כרוני נמצאים בסיכון מוגבר של פי 7 ללקות בשבץ מוחי, סיכון מוגבר ללקות באירועי לב כליליים, סכרת ועוד.
אך בניגוד לצד הפיזיולוגי שלה להפרעת קצב זו יש צד פסיכולוגי. רוב הסובלים מפרפור עליות חשים לעיתים את הפרפור שמתבטא בפעימות לב בלתי סדירות ומוגברות – מצב שמכונה הלמות הלב הגורם להשפעה פסיכולוגית שלילית, שעלולה לגרום להימנעות מביצוע מאמצים גופניים, ירידה בכושר הגופני ואף לחרדה ודיכאון.
כך נוצר מצב שהסובלים מהפרעת קצב שזקוקים לפעילות הגופנית על מנת לשמור על מצב בריאותם ומניעת מחלות נוספות נמנעים מביצוע הפעילות בשל חשש שהיא תגביר את שכיחות הפרפור, זאת למרות שמחקרים קודמים הראו שפעילות גופנית יכולה לשפר באופן משמעותי את מצבם הבריאותי.
גם ההמלצה הרפואית לביצוע פעילות גופנית לסובלים מהפרפור אינה גורפת וחד משמעית. זאת מכוון שבעוד שההשפעה המטיבה של הפעילות הגופנית על התפקוד וההיצרות של עורקי הלב הוכחה כבר מזמן, הרי שההשפעה הישירה של הפעילות הגופנית על הפעילות החשמלית של הלב ועל הפרעות הקצב לא הוכחה .לא רק זאת, מספר מחקרים ארוכי טווח הראו שבקרב אנשים שעוסקים בפעילות אירובית, כמו רצים שמתאמנים אימונים ארוכים, השכיחות של פרפור הפרוזדורים דווקא עולה. הסיבה, פעילות מאומצת מידיי, לאורך זמן, עלולה לגרום לעומס מוגבר ולהצטלקות של שריר הלב באזור העליות דבר שעלול לשבש את הפעילות החשמלית של הלב באזור זה.
תשובה לשאלה כיצד תכנית אימונים משפיעה על שכיחות פרפור הפרוזדורים התפרסמה רק לאחרונה במחקר ראשון, שפורסם בעיתון רפואת הלב היוקרתי ביותר Circulation . במחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מנורבגיה בראשותו לד”ר מאלמו, התאמנו כ 50 אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים בתוכנית אימונים שכללה 3 אימונים בשבוע במשך 12 שבועות. האימון שהיה אימון אינטרוולים, כלל הגברה זמנית של מהירות הליכה למשך 3 דקות לדרגת מאמץ של כ 90% מקצב הלב המרבי כשבין הקטעים האלה הם ביצעו הליכה בקצב מתון. הם חזרו על קטעים אלה 3 פעמים. ההשפעה של האימון הושוותה לחולים אחרים אשר שמרו על האורח החיים הרגיל שלהם. במהלך כל אותה תקופה נוטרה באופן קפדני הפעילות החשמלית של הלב שלהם.
תוצאות המחקר הראו בצורה חד משמעית שלא רק שאין סכנה באימון מאומץ בקרב הסובלים מפרפור פרוזדורים, אלה ההיפך. לאחר תוכנית האימונים חלה ירידה משמעותית בזמן שבו הופיעה הפרעת הקצב. בקבוצת האימון מ10% ל4% בלבד לעומת קבוצת הביקורת שהתרחשה עלייה מ10% ל14%. כמו כן, חלה עלייה משמעותית בכושר הגופני, בתפקוד הלב . לא רק שנמצאה השפעה פיזיולוגית גם חלה ירידה משמעותית בשכיחות ובחומרת התסמינים המאפיינים של ההפרעה: ירידה בביקור אצל הרופאים ואשפוזים, בקבוצת האימון בהשוואה לקבוצת הבקרה.
תוצאות אלה מוכיחות לראשונה את היעילות של האימון הגופני המאומץ כטיפול בהפרעה שמקורה בשיבוש הפעילות החשמלית של הלב ומאפשרות לעשות הפרדה בין אימוניים מבוקרים וממוקדים כמו שהתבצע במחקר לעומת אימוניים ארוכים מאוד שכן יכולים לפגוע בתפקוד הלב. המחקר חשוב להגברת המודעות לחשיבות ביצוע פעילות גופנית, לא רק לשיפור המצב הגופני של הסובלים מההפרעה אלה גם כטיפול יעיל בהפחתת השכיחות הפרעת קצב, הסימפטומים שלה ושיפור משמעותי במצב הבריאותי.
אך עם זאת, חשוב לזכור שלמרות ההשפעות המטיבות של אימון מסוג זה. מדובר באימון אינטרוולים מאומץ, שאינו מתאים למתאמנים בעלי כושר גופני נמוך, מתחילים או מצב רפואי לא יציב. על מנת לבצע בצורה יעילה ובטוחה את האימון מומלץ להכין את הגוף ולשפר את הכושר הגופני כחודשיים עד שלושה , על ידי ביצוע אימון בקצב קבוע בדרגת קושי בינונית למשך 40 דקות , 3 פעמיים בשבוע.