תמונה כתבותשיקום מפרק הירך בעקבות כאבים על רקע של: חוסר יציבות של המפרק, צביטה, שחיקת סחוס, או לאחר ארתרוסקופיה. באמצעות תוכנית לחיזוק שרירים מדורג.
מפרק הירך הוא החוליה המקשרת בין הגב והאגן לבין הגפה התחתונה. לכן, מצד אחד הוא צריך לייצב את האגן והגב בזמן הליכה, ריצה, עלייה במדרגות ומצד שני הוא מאפשר ביצוע תנועות מגוונות עם הגפיים התחתונות. שילוב זה, של ביצוע תנועה גדולה בעומס רב עם תנועתיות גדולה הוא שילוב שעלול, לאורך זמן, לפגוע בתפקוד המפרק כתוצאה של טראומה לדוגמה: ביצוע תנועה פתאומית או נפילה או כתוצאה של שחיקה מתמשכת עקב פעילות גופנית מאומצת לאורך שנים .
בשנים האחרונות גוברת המודעות והחשיבות של השגת יציבות דינמית של מפרק הירך ככלי לטיפול בכאבים במפרק או לשמירה על בריאותו וזאת מכוון שיציבות דינמית טובה מפחיתה באופן משמעותי את העומסים על עצמות המפרק והסחוס הבין המפרקי ומפחיתה ומונעת כאבים.

מה שומר על יציבות מפרק הירך?
יציבות פסיבית: על מנת לעמוד בדרישות המורכבות, המפרק בנוי אנטומית כמפרק כדורי (יציב יותר ) שמצד אחד מורכב מראש עצם הירך ומהצד השני השקע המפרקי בעצמות האגן . בשולי השקע המפרקי ישנה ריקמה פיברוטית –הלברום labrum אשר מעמיקה אותו השקע ונותנת תמיכה נוספת לעצם הירך. בנוסף, המפרק עצמו עטוף בקפסולה מפרקית הדוקה ועל מנת לשפר עוד את היציבות ישנן מספר רצועות חזקות אשר עוברות סמוך למפרק ותפקדן “לקשור” את העצם לאגן.
יציבות דינמית: המפרק הוא בעל יכולת תנועה גדולה מאוד (6 דרגות חופש) וישנם מספר רב של שרירים שפועלים על המפרק.
במפרק ישנם 3 קבוצות שרירים עיקריות:
השרירים המייצבים המקומיים: שרירים קטנים שממוקמים קרוב מאוד למפרק ותפקידם הוא לייצב את ראש עצם הירך בזמן ביצוע תנועה. הם דומים בתפקידם לשרירי ה rotator cuff בכתף. מדובר ב 4 שרירים: Quadratus femoris, obturator internus, obturator externus , gemelli. שרירים אלה מבצעים סיבוב חיצוני של הירך, אבל התפקיד המשמעותי ביותר שלהם הוא הפעלת כוחות דחיסה על עצם הירך שמקבעים אותה במרכז המפרק. השרירים המיצבים הגדולים : pirifirmis, gluteus minmus, iliacus . מדובר בשרירים גדולים בעלי חשיבות בתנועה מאוזנת של עצם הירך ויציבות האגן. שרירים אלה פועלים בצורה שונה בזוויות שונות של מפרק הירך ולכן חשוב לחזק אותם בצורה ממוקדת.
השרירים המניעים:  gluteus medius , gluteus maximus מדובר בשרירים גדולים וחיצונים של המפרק . תפקיד השריר הוא גם לייצב את האגן בזמן עמידה על רגל אחת וגם לבצע פעולות הדורשות הפעלת כוחות גדולים במפרק הירך כגון: קימה מישיבה, עליית מדרגות, סקווט ועוד.

מה גורם לפגיעה ביציבות הירך?
ישנם מספר גורמים אשר עלולים לגרום לפגיעה ביציבות הירך. ישנם גורמים הקשורים לפגיעה ביציבות הפסיבית: מבנה עצמות לא תקין של המפרק DEA , חבלות אשר כתוצאה מהן נגרם קרע בלברום המפרקי, תסמונת גמישות יתר של הקפסולה המפרקית, ביצוע תנועות חוזרות במפרק הירך אשר גורמים למתיחה מקומית לאורך זמן של הקפסולה המפרקית וביצוע פעולות פולשניות כגון אתרוסקופיות במפרק. וישנם גורמים הקשורים לפגיעה ביציבות האקטיבית: ביצוע פעילות גופנית מאומצת כגון: אימוני ריצה ללא חיזוק שרירים נכון מקדים, הופעת כאב במפרק על רקע של שחיקת סחוס, לרוב גורמת לירידה בתפקוד השרירים ומצבים של חוסר פעילות גופנית לאורך זמן הגורם לפגיעה ביציבות המפרקית.

מה הם הסימנים לירידה ביציבות?
את הירידה ביציבות המפרקית הפסיבית ניתן לאבחן על ידי טווחים מוגברים במפרק הירך. בנוסף, בשכיבה הפקת כאב בזמן תנועות פסיביות בקצה הטווח לדוגמה: בדיקת FABER או כאב בזמן ביצוע סיבוב פנימי של הירך שמעיד על “צביטה” במפרק. לעומת זאת, פגיעה ביציבות האקטיבית מתאפיינת בכאב בזמן ביצוע תנועות בעמידה על רגל אחת כמו עליית מדרגות, ריצה או ניתור ושינויי כיוון.

כיצד משפרים את היציבות ומפחיתים את הכאבים במפרק?
שלב 1: כאמור בשנים האחרונות התפתחה גישה טיפולית שמפרק הירך כמו במפרקים מורכבים אחרים כגון: הכתף והגב יש צורך בביצוע תרגילים לחיזוק השרירים המקומיים המייצבים ורק בשלב השני מומלץ להתחיל לחזק את השרירים הגדולים בתרגילים מאומצים. התרגול לשרירים המייצבים מתבצע בעומס נמוך, ללא נשיאת משקל הגוף ובזוויות שונות של מפרק הירך.
שלב 2: לאחר מספר תרגולים של השרירים המייצבים יש להוסיף תרגול לשרירים המייצבים הגדולים. התרגול מתבצע בשכיבה כאשר הדגש הוא לא רק על ביצוע של תנועות עם הירך אלה הפעלה של הירך כנגד עומס של משקל הגוף בשכיבה. מכוון שהשרירים פועלים בצורה שונה בזוויות שונות של הירך, חשוב לתרגל אותם בזוויות שהם פועלים בצורה הטובה ביותר זאת על מנת להשיג כיווץ מוגבר שלהם .
שלב 3: לאחר שהושגה שליטה מוטורית טובה בשרירים המייצבים ועל פי הופעת הכאבים, ניתן לעבור לחיזוק של השרירים הגלובליים (המניעים). בתחילה בעמידה על שתי הרגליים ובהדרגה לעבור לתרגול על רגל אחת.


מקורות נבחרים:

Retchford, T. H., et al. “Can local muscles augment stability in the hip? A narrative literature review.” J Musculoskelet Neuronal Interact 13.1 (2013): 1-12
Giphart, J. Erik, et al. “Recruitment and Activity of the Pectineus and Piriformis Muscles During Hip Rehabilitation Exercises An Electromyography Study.” The American journal of sports medicine 40.7 (2012): 1654-1663.‏