כוח מתפרץ הוא התכונה הקריטית ביותר בפיתוח יכולות ספורטיביות של ספורטאים. כיצד הוא בא לידי ביטוי ואיך משפרים אותו?
ספורט מקצועני דורש מהספורטאי מגוון רב של יכולות בתחומים שונים. החל מנתונים פיזיים כגון: גובה, אורך ידיים ורגליים, יכולות פיזיולוגיות כגון: כושר גופני אירובי, מהירות, כוח גמישות , יכולות מטוריות עצביות, לדוגמה: קורדינאציה, דיוק ויכולות פסיכולוגיות: יכולת עמידה בלחצים, התמודדות עם משברים וחוסר הצלחה.
לשם כך הספורטאי מקדיש שעות רבות של אימונים מגוונים החל מגיל צעיר ועד הגיל הבוגר. האימונים כוללים אימונים לשיפור מיומנויות הקשורות בספורט בו הוא מתאמן לדוגמה: תרגול בעיטה לשער, זריקה לסל וכלה בשיפור מצבו הגופני: שיפור כוח השרירים, זריזות, גמישות, שווי משקל ועוד.
השאלה מה מכל היכולות להם נדרש הספורטאי הוא הפקטור המבדיל בין ספורטאי מקצוען אשר יתחרה ברמה הגבוהה ביותר וירוויח כסף רב בכל סוגי הספורט השונים לדוגמה: ישחק בליגה בכירה בכדורגל , יבחר בסיבובים הראשונים בדראפט, ידורג במקומות הגבוהים בענפי הספורט האישיים וירוויח סכומי כסף נכבדים, לבין ספורטאי חובבן או מקצוען בדרגה השנייה, אשר לא יצליח לפתח קריירה מצליחה לאורך זמן.
על שאלה מסקרנת זו ניסו לענות צוות חוקרים מאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית, בראשותו של daniel Lorenz , שפורסם לאחרונה בsport health . המאמר סוקר את כל המאמרים המדעיים אשר השוו את יכולתם של הספורטאים המקצוענים ברמה הגבוהה ביותר לבין ספורטאים חובבים או מתחרים ברמה נמוכה יותר.
מתוצאות המחקרים עלה שבענפי הספורט הקבוצתיים כגון: כדורגל אמריקאי, רוגבי, כדורסל וגם בענפי הספורט האישי התחרותי ולא מקצועות הסבולת. המרכיב המרכזי אשר קובע את הצלחת הספורטאי הוא היכולת של הספורטאי לפתח כוח מתפרץ, זאת אומרת מקסימום כוח בזמן קצר. לא רק שהספורטאים היו לרוב חזקים יותר אלה היכולת שלהם לפתח כוח בזמן קצר, לדוגמה ריצות למרחק קצר או יכולת הניתור שלהם היה המרכיב הבולט ביותר שהבדיל אותם ביחס לספורטאים אחרים.
כך לדוגמה, כאשר השוו שחקני כדורגל אמריקאי מקצוענים וחובבנים בנתונים פיזיים במספר מבחני יכולת שכללו יכולת טכנית, כוח, כושר גופני וכוח מתפרץ. ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות היה ביכולת בזמן הריצה למרחק של 20 מטר. במחקר אחר ההבדל היה במהירות הריצה במעלה המדרגות בזמן קצר. מבחן יכולת נפוץ לבחינת יכולתם של שחקני הכדורגל האמריקאי. במחקר לא נמצא הבדל בין הנתונים הפיזיים של הספורטאים המקצוענים לבין החובבנים. גם כאשר השוו את יכולתם של שחקני רוגבי נמצא שבקרב שחקנים מקצוענים יכולתם לפתח מהירות בזמן קצר (תאוצה) הייתה טובה הרבה יותר מאשר חובבנים.
החשיבות של הכוח המתפרץ היא לא רק במקצועות שכרוכים במגע עם היריב ומבוססים על כוח. גם בקרב מחליקי סקי, שחקני כדורעף ושחקני כדורסל נמצא שהיכולת שלהם ביציאה מהירה מהמקום או לנתר בצורה אנכית כלפי מעלה, היא ההבדל העיקרי בין ספורטאים מהדרגה הראשונה לשנייה. גם בקרב שחקני כדורגל למרות שנדרשות מהשחקן מגוון רחב של יכולות, בקרב שחקני כדורגל צעירים ניתור וספרינט למרחק קצר, נמצאו כפרמטרים שמנבאים את הצלחה של השחקנים בעתיד.
למרות שלגנטיקה ישנה השפעה משמעותית על הכוח המתפרץ ולרוב רצים שחומי עור שולטים בריצות למאה מטר, עדיין אימון מדויק לשיפור הכוח המתפרץ גורם לשיפור משמעותי ביכולת הספורטאי לשפר את ביצועיו. לכן, בשנים האחרונות אימון זה מעורר עניין רב ופורסמו מספר רב של מחקרים אשר הוכיחו שניתן לשלבו בהצלחה בתוכנית האימוניים לאורך כל השנה.
האימון עצמו הוא הוא מנוגד להתנהלות רוב אימוני הספורטאים במשחקי כדור. בעוד מאמנים דוגלים באימוניים שמבוססים על ריצה למרחקים של כ 30 מטר מספר רב של פעמים ברצף או בביצוע ניתורים רבים ברצף כשבניהם משולבות הפסקות קצרות, זאת מתוך מחשבה שהשחקן “מתעייף” יותר ולכן האימון יהיה בעל השפעה גדולה יותר, הרי שהאימון לשיפור כוח המתפרץ מבוסס על עבודה על היכולת המרבית של השחקן אך למרחק קצר של מספר מטרים או ניתורים בודדים תוך כדי מתן זמן התאוששות ארוך יחסית וזאת על מנת לשפר בצורה ממוקדת את יכולת הכוח מתפרץ. מומלץ לשלב את האימונים עם אימונים לשיפור בכוח השרירים . חשוב לזכור שלדוגמה במשחק כדורגל 90% מכלל הספרינטים הם למרחק של בין 5-10 מט, אשר מבוצעים בממוצע כל 90 שניות. כך שאימון ליכולת המרבית צריך לתרגל בהתאם לדרישות המשחק. במשחק הכדורסל השחקן נדרש לבצע פעילות הדורשת כוח מתפרץ קפיצה לריבאונד, צעדי הגנה מהירים כל מספר שניות אך בהפסקות רבות.
המחקרים הוכיחו שאימון לשיפור הכוח המתפרץ פועל גם על מנגנון שמוכר לכל חובבי הספורט, על הרכב סיבי השריר. הרכב השריר מכיל יותר סיבי שריר לבנים שאחראים על כוח מתפרץ, על חשבון סיבים אדומים שאחראים על יכולות אירוביות. האימון גם משפיע על עוד מספר מנגנונים פחות מוכרים: האימון פועל על מערכת העצבים כך שהיא מגייסת יותר יחידות שריר, כמעט כפול, אצל ספורטאים בהשוואה לחובבנים. האימון גם מגביר את נוקשות יחידת הגיד שריר, כך שהיא יכולה לפתח יותר כוח. בנוסף האימון מחזק את השרירים אשר “עוזרים” לשרירים המרכזיים לבצע את התנועה, כך שהשפעה במספר מנגנונים מבטיחה שיפור ביכולת הספורטאי בזמן קצר של אפילו 4 שבועות באימון של 2-3 בשבוע.