מושגים רבים מתארים את הרגשתנו לגבי מצב השרירים בגוף. מפתיע, אבל ברוב המושגים אין התאמה בין הביטוי שאנו משתמשים בו לתאר את ההרגשה הגופנית שלנו לבין מה שמתרחש מבחינה פיזיולוגית בשריר.
עושים סדר בכתבה הבאה.
זה לא משנה באיזה סוג פעילות גופנית אתם עוסקים, כל סוגי האימונים מיועדים להפעיל את שרירי הגוף, לשפר את תפקודם וחלקם אף להגדיל את מסת השריר. החל מאימון מאומץ בחדר כושר באמצעות משקל כבד, שמיועד לחיזוק השרירים גדולים בגוף וכלה במגוון שיעורים שמפעילים עומס נמוך ומפעילים בעיקר את השרירים היציבתיים (מייצבים?) ומניעים את המפרקים.
הפעלה של השרירים היא בעלת השפעה מכרעת על בריאות הגוף. שכן השרירים עצמם מהווים מרכיב מרכזי בגוף. בגוף האדם יש כ 650 שרירים תנועתיים , שבאדם ממוצע מרכיבים כ 55% ממשקל גופו. השרירים מורכבים ממולקולות חלבון ומנצלים אנרגיה ליצירת תנועה על ידי התכווצות שנגרמת מהתקרבות של מולקולות החלבון אחת לשנייה. כיווץ השרירים גורם לתנועה במפרקים, מניע את הגוף ושומר על יציבת הגוף ובפועל אחראי על כל פעולה שאנו מבצעים.
מכוון שהשרירים עומדים במרכזם של כל האימונים ישנם מושגים רבים שמתאמנים ומאמנים משתמשים בהם על מנת לתאר את מצבם הגופני. אולם מתברר שהתחושה שלנו של מה שמתרחש בגוף שונה לחלוטין מהמנגנון הפיזיולוגי. הבנת המנגנון הפיזיולוגי של השרירים תגרום לביצוע אימונים נכונים יותר.
“שרירים קצרים”: מצב המתאר הגבלה בטווח התנועה במפרק.
הסבר: שרירים לא מתקצרים. ההגבלה בטווח התנועה נובעת מחוסר אלסטיות של הרקמה הפסיבית שעוטפת את השריר והגידים המחברים את השריר לעצם. סיבה נוספת לירידה בתנועתיות היא קיצור של הרקמה שעוטפת את המפרקים (הקפסולה) המפרקית. הירידה בטווח התנועה לרוב מתרחשת עם הגיל או נובעת מחוסר תנועה חריג.
המשמעות: במצב של ירידה בגמישות מומלץ לבצע מתיחות איטיות של השרירים, שכוללות כמובן את הרקמה הפסיבית והגידים, למשך כדקה מספר פעמים ביום.
“מתיחה של שריר”: מושג המתאר הופעת כאב פתאומי כתוצאה מביצוע תנועה חדה. הכאב מופיע למשך מספר ימים בזמן כיווץ או מתיחה של השריר.
הסבר: מצב שמאפיין בעיקר ספורטאים חובבים המתאמנים במשחקי כדור או בריצה. לא מדובר במתיחה של השריר מעבר ליכולתו. הגורם להופעת הכאב הפתאומי הוא מצב רגעי שבו מופעל עומס מכני גדול מידיי על רקמת השריר, יותר מאשר היא יכולה לעמוד בו . לדוגמה: בזמן ביצוע ניתור חזק, כתוצאה מהעומס החריג נגרם קרע קטן מאוד ברקמת השריר. כתוצאה מהנזק שנוצר בשריר כל כיווץ או מתיחה של השריר גורם לכאב ולהרגשה של מעיין “מתיחה” .
המשמעות: על מנת לאפשר לשריר להתאושש מומלץ: להפחית את עומס הפעילות, להימנע מביצוע תנועות מהירות ולחזק באופן הדרגתי את השרירים על מנת להחזיר את השריר לתפקוד מלא.
“השרירים תפוסים”: מצב שנגרם לאחר אימון מאומץ המתאר הרגשת כבדות ואי נוחות בזמן ביצוע תנועה.
הסבר: השרירים לא באמת “תפוסים”, לאחר אימון מאומץ נוצר נזק מכני ברקמת השריר. כתוצאה מפגיעה בשריר מתרחש תהליך “תיקון” של השריר ובנייתו מחדש. תהליך זה הוא בעל מרכיב דלקתי אשר גורם להרגשת כאב בזמן כיווץ של השריר.
המשמעות: דווקא ביצוע פעילות גופנית קלה יגרום להתאוששות טובה יותר של השרירים, הפעילות תזרים דם וחמצן לשרירים הכואבים ותפחית את הכאב.
“התכווצות פתאומית” מצב שמתרחש או בזמן מאמץ או במנוחה לאחר מאמץ גדול, או בלילה בזמן השינה. רבים חושבים שהמנגנון שגורם להתכווצות הוא השריר עצמו.
הסבר: למרות הדעה הרווחת המקור להתכווצות פתאומית של השרירים הוא לא השריר עצמו. לא מדובר בהפרעה במאזן המלחים בשריר או במצב של התייבשות. הכיווץ נגרם כתוצאה מהפרעה בפעילות מערכת העצבים שנגרמת או ממצבי עייפות יתר של השרירים, או לאחר מאמץ גדול מידיי, או כתוצאה של חוסר פעילות גופנית מתמשך שפוגע בתפקוד מערכת העצב בשריר.
המשמעות: תופעה זו אופיינית לחלק מהאנשים. כאשר היא מופיעה בזמן או לאחר מאמץ הדבר מלמד שדרגת המאמץ לא הייתה מותאמת למצבו הגופני של המתאמן. כאשר היא מופיעה בלילה הדבר מעיד על ירידה בתפקוד השרירים ומומלץ לאנשים אלה להתחיל לבצע פעילות גופנית הדרגתית.
“התפקיד המרכזי של אימון הוא לבנות את מסת השריר” ההתייחסות להשפעה של האימון על השרירים רק לחיזוקם או לבניית מסת שריר.
הסבר: נכון שהתפקיד העיקרי של השרירים הוא לייצור תנועה ולכן הם מתכווצים, אולם בשנים האחרונות מחקרים מראים ששרירים הם בעלי יכולת הפרשה של הורמונים ספציפיים אשר תפקידם לעודד שריפת שומנים, להפחית את תהלכי הדלקת בגוף ועוד.
המשמעות: כל פעילות גופנית שמפעילה את השרירים, גם הקלה ביותר, היא בעלת השפעה גדולה על בריאות הגוף גם במידה והפעילות עצמה לא גורמת לחיזוק או לבניית השריר. עצם כיווץ השריר גורם להפרשת חומרים אנטי דלקתיים החשובים לבריאות הגוף.