הליכה הינה פעילות גופנית מומלצת לאנשים הסובלים ממחלות ריאה וחסימתיות, על מנת לשפר את כושרם הגופני ויכולתם התפקודית. אולם בתחילת תוכנית אימונים כתוצאה מתחושת הקוצר נשימה המופיעה בזמן מאמץ, חלק גדול מהחולים חוששים ואינם מבצעים אימון גופני.
להלן מספר עצות על מנת להקל על פעולת הנשימה בזמן הליכה:
- במיוחד בתחילת תוכנית האימונים מומלץ שעה לפני האמון לנטול את תרופת האינאלציה (לאלה שמשתמשים).
- בזמן הליכה אפילו בקצב קל יש להימנע מדיבור. דיבור הינו מאמץ נוסף על מערכת הנשימה.
- בזמן הליכה יש לסגור את השפתיים ולהשאיר חריץ קטן דרכו יש לנשוף את האוויר. מכוון שעיקר הפרעה בנשימה הינה בהוצאת אוויר , כיווץ השפתיים מאריך את זמן יציאת האוויר, ויותר אוויר זורם החוצה .
- בזמן שאיפת האוויר מומלץ לשאוף את האוויר גם דרך האף וגם דרך הפה. מכוון שהתנגדות לזרימת האוויר באף גדולה ולכן בזמן מאמץ עיקר השאיפה מתבצעת דרך הפה.
- במידה ובמהלך הליכה מופיע קוצר נשימה מומלץ להאט את הקצב, ניתן להפסיק את הליכה למספר דקות, ובזמן המנוחה מומלץ להישען על עמוד או ספסל עם הידיים ולנשום נשימות עמוקות. נשימה עמוקה תתבצע על ידי הוצאת הבטן החוצה בזמן שאיפה. והכנסתה בזמן נשיפה. הישענות על הידיים מקבעת את חגורת הכתפיים ומאפשרת לשרירי העזר של הנשימה לעבוד טוב יותר, נשימה עם הבטן הינה נשימה שמערבת את הסרעפת ועל ידי כך ניתן לנשום עמוק יותר.
- בזמן הליכה יש להשאיר את הידיים חופשיות, על מנת לאפשר לשרירי הצוואר והשימה אשר משמשים כשרירי עזר נשימתיים, לעזור בפעולת הנשימה.
- יש להימנע מללכת לצד כבישים או בימים עם רמות גבוהות של זיהום אוויר, מכוון שזיהום מכביד על פעולת הנשימה עוד יותר.
- לעיתים מאמץ גופני גורם לשיעול, השיעול נגרם מכך שבזמן מאמץ, הנשימות העמוקות מאווררות אזורים שאינה מתרחשת בהם זרימת אוויר, במידה ומופיע שיעול מומלץ להשתעל בחוזקה על מנת לנקות את הריאות.
- ובדומה לכל המתחילים בתוכנית אמונים מומלץ להתחיל במסלולים מישוריים, ובזמנים קצרים.
חשוב לזכור שבעיקר בקרב חולים כרוניים השיפור בכושר הגופני איטי בדרך כלל ביחס לאנשים בריאים אולם האימון עצמו חשוב ביותר לפעולת הריאות לכן יש להאזר בסבלנות, התוצאות יגיעו.
