לא טכנולוגיה ולא נעליים

העלייה בפופולריות של הריצה גורמת לפריחה בשוק נעלי הספורט. כל יצרניות הנעליים מתגאות בטכנולוגיה החדישה שפיתחו, אך האם הטכנולוגיה באמת עובדת?
העלייה בפופולריות של הריצה נובעת מכך שהריצה הינה פעולה טבעית, אין צורך ללמוד אותה והיא גורמת לשיפור ניכר בכושר הגופני של הרץ ובמצבו הבריאותי, דבר שמשתלב היטב עם המודעות העולה וגוברת לאורח חיים בריא. בנוסף, ריצה היא תחביב פשוט וזול. ניתן לרוץ בכל מקום, הדבר היחיד שנדרש הוא זוג נעלי ריצה טוב.
העלייה במספר הרצים משתקפת היטב בשוק נעלי הריצה שרושם עלייה הדרגתית במכירות. על פי נתוני האתר running usa . בשנת 1998 נמכרו בארצות הברית כמעט 30 מיליון זוגות נעלי ריצה שההוצאה הכוללת על רכישת נעלי ספורט הגיעה לכ 1.5 ביליון דולר. עד שנת 2013 השוק רשם עלייה של 50% במכירות ונמכרו כ 45 מיליון זוגות נעליים שהכניסו כ 3 ביליון דולר. מבחינה כלכלית השוק למעשה הכפיל את עצמו הרבה אודות לכך שהמחיר הממוצע של נעל ריצה עמד ב 1998 על 40$ וכיום עומד על 60$ .
שוק נעלי הריצה כולל מספר חברות מובילות דוגמת: נייקי, אדידס, ניו-בלאנס וסאקוני . נעלי הריצה שלהן בנויות בצורה דומה, אך על מנת להתחרות אחת בשנייה כל יצרנית מתגאה בטכנולוגיה הייחודית שפיתחו. עיקר הטכנולוגיה נועדה להפחית את “האויב” הגדול של הרצים והוא זעזועי הקרקע. כיום, הנעלים על פי פרסומי החברות אמורות להפחית משמעותית את הזעזועים , לנצל את האנרגיה של הרץ טוב יותר ולתקן את ליקויי הריצה של הרץ. כל זאת לא רק לאפשר לרוץ מהר יותר, אלה בעיקר להפחית את שיעור פציעות הריצה שכן יחסית לסוגי תחביבי הכושר האחרים: הליכה או רכיבה על אופניים שיעור הפציעות בקרב רצים הוא גבוה הרבה יותר.
אך בניגוד לנתוני המכירות המרשימים של החברות המובילות והטכנולוגיה שהחברות מתגאות שפיתחו, מבחינה מדעית מתעוררת, בשנים האחרונות, ביקורת נוקבת כנגד יצרניות הנעליים בנוגע ליעילות הטכנולוגיה שהן פיתחו. לדעת מומחים רבים מתחום הביומכניקה, הטכנולוגיה שהן פיתחו דווקא מזיקה למרבית הרצים. עיקר הביקורת מופנית לכך שחברות הנעליים מייצרות נעליים שהמטרה העיקרית שלהם היא להימכר היטב והחברות לא באמת ביצעו מחקר מקיף לגבי מידת השפעתם על הרצים.
כך לדוגמה נעלי הריצה המודרניות שפותחו כבר בשנות ה 70 , על ידי מפגש בין איש מכירות , פיל נייט, גאון מכירות שחזה שהריצה תהפוך לתחביב פופולרי ומאמן הריצה של אוניברסיטת אורגון ביל בוורמן מפגש שלמעשה הוליד את ענקית הספורט נייק, בזמנו הם חשבו שנעל ריצה שתתאים עבור מאות אלפי אמריקאים בסביבות גיל 40 , שבהוראת הרופא עוברים מהליכה יום יומית לריצה, צריכה להיות מורכבת מעקב מוגבה ומרופד שיבלום זעזועים טוב יותר. אולם כיום מתברר שלמרות שנמכרו מאות מיליוני זוגות נעליים מסוג זה ההנחה שלהם הייתה שגויה. מסדרת מחקרים שערך פרופ’ ליברמן מאוניברסיטת הווארד עולה שנעלי הריצה המודרניות למעשה לימדו את הרצים במשך עשרות שנים לנחות על העקב , דבר הגורם למעשה לעלייה בעוצמת הזעזועים שהגוף סופג במהלך הריצה ולמעשה הרבה יותר טבעי ובריא לרוץ עם נעל שטוחה, ללא עקב מוגבה , כך שבזמן הריצה אנו נוחתים על מרכז כף הרגל. ממחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות עולה שרצים שהמגע הראשוני שלהם עם הקרקע נעשה עם מרכז כף הרגל שיעור הפציעות שלהם היה נמוך ב 50% .
ביקורת נוספת שמופנית כלפי החברות היא לגבי הניסיון לייצר ולהתאים לרץ נעל ריצה על פי מבנה כף הרגל. הרעיון הבסיסי מאחורי ייצור נעלים אילו, ששינוי בגמישות סוליית הנעל יכול לתקן את תנועות כף הרגל במהלך הריצה על מנת להפחית את הסיכון המוגבר לפציעה. שיטה זו הפכה בשנים האחרונות לשיטה המובילה לבחירת נעלי ריצה בחנויות הנעליים. כיום כ 30% מכלל הרצים קונים נעל בשיטה זו. אולם, כיום מתברר שהנחה זו אין בה כל ממש שכן, במהלך 5 השנים האחרונות פורסמו סידרת מחקרים שנערכו בצבא האמריקאי , אשר הוכיחו בצורה עקבית וחד משמעית שהתאמת הנעליים על פי מבנה כף הרגל אינה מפחיתה את שיעור הפציעות ובחלק מהמקרים בחירת נעל על פי שיטה זו אף עלולה לגרום לעלייה בסיכון לפציעות בקרב רצים.
גם בתחום בלימת הזעזועים, תחום שבו משקיעות החברות את מירב הטכנולוגיה וממקדות בו את הפרסום שלהן, מתברר שלבניית סוליית הנעל מחומרים שאמורים להפחית את הזעזועים, אין כל השפעה על עוצמת הזעזוע. מחקרים מצאו כי ההשפעה על עוצמת הזעזוע היא שולית ומתוארת “כנקודה קטנה בגרף” . כך לדוגמה במחקר שפורסם b j of medicine פנו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ליצרניות הנעליים בבקשה לספק להם נתונים על מה הן מבססות את הפרסומים שלהן בדבר יכולת בלימת הזעזועים. במקביל החוקרים סקרו את הספרות המדעית לבחון האם התפרסמו מחקרים על יכולת בלימת הזעזועים של הנעליים, אך החברות התקשו להעביר לעורכי המחקר נתונים אמיתיים התומכים ביכולות בלימת הזעזועים של הנעליים ומסקנת החוקרים, בהעדר נתונים, היא שהצהרות החברות בדבר תכונות אלו אין להן למעשה ביסוס מדעי.
בשנים האחרונות, הביקורת כלפי החברות הצליחה לשנות חלקית את התפיסה שלהן. בעקבות הביקורת החברות החלו לייצר נעליים מינימליסטיות אשר למעשה זונחות את הטכנולוגיה שפיתחו ומטרתן העיקרית היא להיות קלות , גמישות ולהגן על כף הרגל מפני חתכים. ההערכה היא שנעלים אילו תפסו נתח של כ 10% משוק נעלי הריצה.
אולם מדוע חברות נעלי הריצה אינן משנות את ייצור נעלי הריצה מהיסוד ומיצרים נעלים בריאות יותר, בהתאם להוכחות המחקריות שנעל שטוחה לגמרי , ללא תמיכה בקשת וללא חריצים רוחביים, היא בריאה הרבה יותר?
את התשובה מספקת מדענית הביומכניקה Casey Kerrigan שחקרה שנים רבות את תחום נעלי הריצה. לדבריה שינוי ייצור נעלי הריצה מהיסוד כרוך בעלויות כספיות אדירות שהחברות אינן יכולות לעמוד בהן. יותר קל לחברות להשתמש בפסי הייצור הקיימים על מנת לייצור נעלים מינימליסטיות אשר אינן עונות על הדרישות האמיתיות מנעלי הריצה. את המחיר משלמים בינתיים הרצים.