שילוב של טיפול תרופתי ופעילות גופנית מוריד אומנם את רמות הכולסטרול בדם אבל עלול לגרום להופעת כאבי שרירים. להתאמן או לא להתאמן עם הכאבים?
מבולבלים, כל השאלות והתשובות בכתבה הבאה
חלק ניכר מהאוכלוסייה הבוגרת סובל “מהיפרליפדיה” – רמות גבוהות של שומנים בדם, בעיקר עלייה ברמות הכולסטרול הרע, שמגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב, כלי דם ושבץ מוחי. הטיפול הרפואי לאיזון רמות השומנים בדם כולל בעיקר נטילת תרופות הנקראות סטטנים, תזונה נכונה וביצוע סדיר של פעילות גופנית. אולם תופעת הלוואי הבולטת של תרופות אלה הינה הופעה של כאבי שרירים והשילוב עם פעילות גופנית עלול להחמיר את שכיחות התופעה. במקביל לכאבים שמתעוררים, מתעוררות גם שאלות רבות: מה מקור הכאב: התרופות עצמן או אימון לא נכון , להמשיך להתאמן? כיצד? האם להמשיך בטיפול התרופתי? בכתבה נענה על כל השאלות שמתעוררות אצל המתאמנים שנוטלים סטטנים.
מדוע נטילת תרופות מסוג “סטטנים” להורדת כולסטרול גורמת להופעת כאבי שרירים? מתברר שבנוסף לפעולתם בכבד, שבו הם מעכבים את האנזים האחראי על ייצור הכולסטרול, הסטטנים משפעים גם על השרירים . ההשפעה המדויקת עדיין אינה ידועה אבל הם כנראה פוגעים בעיקר בתהליכי ייצור האנרגיה של השריר. במעקב שנעשה אחר מטופלים עולה שדיווח על שכיחות הכאבים בשרירים בעקבות נטילת התרופה הינו 10%, עם סיכון מוגבר בגיל מבוגר ובקרב נשים.
האם הכאבים גורמים לפגיעה בשריר? מבחינה כימית מתרחשת פגיעה כרונית קלה מאוד בשרירים שאינה תמיד קשורה להופעת הכאבים. מבחינה תפקודית מחקרים הראו שנטילת התרופות אינה פוגעת בכוח השרירים או בדרגת הכושר הגופני, למעט מיקרים נדירים, או בקרב אנשים בגיל מבוגר מאוד.
האם אימון גופני עלול להגביר את כאבי השרירים? לאחר ביצוע אימון גופני נוצרת פגיעה קלה בסיבי השריר ובמעטפת שלהם, פגיעה זו גורמת לשרשרת של תהליכים שגורמים לבנייה מחדש של השריר, דבר שמוכר “כאפקט של האימון ” אולם כאשר השפעה זו נוצרת לאחר אימון בשילוב עם הטיפול התרופתי שגם הוא עלול לגרום לכאבים, שכיחות הופעת הכאבים גדלה באופן משמעותי.
האם אימון יכול לעזור במניעת הכאבים? ישנם מחקרים ראשוניים, אשר מראים שאימון גופני לאורך זמן משפר את תפקוד הביוכימי של השרירים ולכן הוא למעשה “מגן” על השרירים מפני התרופות, אולם כיום מקובל שמקור הרגישות לתרופה הוא גנטי. באנשים בגיל מבוגר בכל מיקרה חשוב מאוד לשמור על שיגרת האימונים, למנוע פגיעה בתפקוד השרירים ובתפקוד היום יומי.
האם ישנם סוגי אימון שעלולים להחמיר את הכאבים? כן, אימון גופני קשה מידיי או שפועל באופן אינטנסיבי על קבוצת שרירים אחת, אשר לא מותאם לכושרו הגופני של המתאמן. או אימון ארוך מידיי כגון הליכה ממושכת מאוד עלול לגרום להופעת הכאבים. גם סוג כיווץ השריר בזמן הפעילות משפיע, אימונים שבהם השריר מתארך תוך כדי כיווץ (כיווץ אקצנטרי) לדוגמה הליכה בירידה או ירידת מדרגות מרובות עלולים לגרום להופעת הכאב גם אם המאמץ הגופני אינו גדול.
כיצד נבדיל בין כאבי שרירים שמקורם בנטילת תרופות או מקורם באימון מאומץ? כאב שמקורו בשרירים, קשור לאותו אזור בגוף אותו הפעלנו בזמן האימון. לדוגמה כאבים בחגורת הכתפיים לאחר אימון ממוקד לפלג גוף העליון , לרוב הכאבים נמשכים עד 48 -72 שעות לאחר האימון. לעומתם הכאבים כתוצאה מנטילת התרופות מופעים לפרק זמן ארוך למשך שבועות, מתרכזים בעיקר באזור שרירי הרגליים ללא קשר לזמן האימון ולעיתים הם מלווים בקושי בהפעלת השרירים לאחר מנוחה לדוגמה בקימה מכיסא לאחר ישיבה ארוכה.
האם ישנה בדיקה אשר עלולה לגלות מה מקור הכאב? הבדיקה המקובלת היא בדיקת דם שמודדת את רמת האנזים CK בדם. ריכוז האנזים בדם עולה משמעותית בעקבות נזק שרירי, אם זה בעקבות נטילת התרופה או בעקבות מאמץ גופני . לכן לא מומלץ לבצע מאמץ לפני הבדיקה. חשוב לזכור שרמה גבוהה במעט של האנזים מעל הנורמה המקובלת אינה מעידה על נזק לשרירים. חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי משמעות הבדיקה.
כשמופיעים כאבי שרירים מה ניתן לעשות? בשלב הראשון מומלץ להפחית את דרגת הקושי של האימון על מנת לשלול את האפשרות שהאימון גורם לכאבים. בשלב השני, מומלץ לפנות לרופא המטפל. ניתן לשנות את הטיפול התרופתי לתרופה דומה אשר משפיעה פחות על השרירים. גם ניתן להפחית את מינון התרופה שנמצא בקשר ישיר לשכיחות הופעת הכאבים.