המדריך למתאמן הסכרתי
סכרת מסוג 2 הינה מחלה מטבולית כרונית המוגדרת על פי נוכחות של רמות גבוהות של סוכר בדם. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר החולים בסכרת, בארה”ב כ6% מכלל האוכלוסייה הבוגרת יסבלו מסכרת. סכרת גורמת למספר רב של סיבוכים: היא גורמת לעליה בשכיחות במחלות בכלי הדם כגון: מחלות לב, שבץ מוחי, מחלות כליות, פגיעה בכלי הדם בעיניים , גורמת לנוירופטיות (פגיעה) בסיבי העצב בגפיים ,שמלווים בירידה בתפקוד הגפה וכאבים, ובנוסף הסכרת עלולה לגרום להופעת כיבים ואף לקטיעה באזור הגפה התחתונה. למרות העלייה במגוון הטיפול התרופתי במחלה, הטיפול המשמעותי הינו תזונתי וביצוע סדיר של אימון גופני. מזה שנים רבות הוכח שאימון גופני לאורך זמן גורם לוויסות ולירידה של רמת הסוכר בדם ועל ידי כך מפחית באופן משמעותי את שיעור הסיבוכים ממחלת הסכרת. ולכן הוא מומלץ, לכל הסובלים מהמחלה.
אולם מכיוון שהמאמץ גופני כרוך בשינוי במטבוליזם של הסוכר, בעיקר בקרב מתאמנים הנוטלים תרופות להפחתת רמות ה סוכר או אינסולין אימון לא מבוקר, עלול לגרום לשינוי ברמות הסוכר אשר עלולים או לירידה מסוכנת ברמות הסוכר (היפוגליקמיה) שמלווה בסחרחורת, חולשה, בלבול ועילפון. לעיתים עלול לגרום עלייה ברמות הסוכר, שלמרות שאינה מסוכנת בטווח הקצר, לאורך זמן עלולה להחמיר את סיבוכי הסכרת.
הגורם למחלת הסכרת
המנגנון המדויק שגורם להופעת מחלת הסכרת מסוג 2 אינו ידוע . המחלה מתאפיינת בכך שתאי השריר והשומן מפתחים עמידות לפעולת הורמון האינסולין המופרש מהלבלב. האינסולין תפקידו העיקרי הוא להכניס את הסוכר (גלוקוז) מהדם לתוך תאי השריר והשומן ולבנות את מאגרי הגלוקוז (בצורת גליקוגן) בכבד. בשלב הראשון של המחלה מופרש בלבלב עודף אינסולין על מנת להתגבר על עמידות התאים, אך לאורך זמן תתרחש ירידה ברמות האינסולין, וחולים רבים יאלצו לנטול אינסולין על מנת לשמור על רמות סוכר תקינות.
גורמי הסיכון
למרות שהסכרת הנה מחלה בעלת מאפיינים גנטיים , העלייה בשכיחות במחלת הסכרת קשורה בקשר ישיר להשמנה בעיקר באזור הבטן. אורח חיים לא בריא, שכולל אכילה לא נכונה, חוסר בפעילות גופנית, עישון.
השפעה של אימון גופני על רמות הסוכר
מזה עשרות בשנים ידוע שאימון גופני גורם לאורך זמן לירידה ברמות הסוכר בדם, ולאיזון טוב יותר של מחלת הסכרת. בעוד שלפני עשר שנים רוב המחקרים צידדו בפעילות גופנית יום יומית, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שמצאו שאימון של 3-4 פעמיים בשבוע שכלל אימון אירובי ואימון משקולות גרם להטבה משמעותית ברמות הסוכר בדם, ולהפחתת הסיבוכים הנגרמים כתוצאה מהמחלה.
הסיבה בזמן אימון גופני, פעולת כיווץ שרירי הגוף גורמת לזרימת דם מוגברת ולכניסה מוגברת של גלוקוז לתוך התאים וניצולם, בשלב הראשון באמצעות מנגנון האינסולין ולאורך זמן אימון גורם לכך שתאי השריר יוצרים נתיב נוסף לכניסת הגלוקוז ללא תלות באינסולין דבר שמגביר את קצב כניסת הסוכר לתא. בנוסף לאחר האימון מתרחשת הפרשה מוגברת של אינסולין, ובמקביל עולה רגישות התאים לאינסולין. כך שהתוצאה הכוללת הינה שיפור ברמות הסוכר וירידה בעמידות לאינסולין.
איזון רמות הסוכר באימון גופני אירובי דרגת קושי קל בינוני
מפתיע אבל אימון אירובי, כגון הליכה או אופניים, או שחייה בדרגת קושי קלה עד בינונית עלול לגרום דווקא לירידה ברמות הסוכר (היפוגליקמיה) במהלך האימון ולאחריו. בעוד שבאנשים בריאים נשמר האיזון בין פירוק מאגרי הגליקוגן בכבד שאחראים על אספקת הגלוקוז לבין הניצול שלו בשריר. בחולים הסכרתיים עלולה להתרחש ירידה ברמות הסוכר במהלך האימון מכמה סיבות: ההשפעה של הטיפול התרופתי בנוסף להשפעה של האימון הגופני גורמת לירידה חדה לירידה חדה ברמות הסוכר, הסיבה השנייה ,בחולים סכרתיים, בניגוד לבריאים, בזמן המאמץ לא מתרחש דיכוי של הפרשת האינסולין מהלבלב ולכן רמות האינסולין גבוהות מעכבות את יצור הגלוקוז בכבד. התוצאה קצב כניסת הגלוקוז לשריר גדול יותר מקצב הפירוק של מאגרי הגלקוגן בכבד. בקרב מתאמנים הנוטלים אינסולין, המאמץ גופני גורם לספיגה מהירה יותר של האינסולין ולהשפעה מהירה וחזקה יותר.
מניעת היפוגלקמיה בזמן האימון
על מנת למנוע מצב של ירידה ברמות הסוכר במהלך האימון, או לאחריו, מומלץ בתחילת תוכנית האמונים למדוד את רמות הסוכר לפני האימון, בזמן האימון, ובסיומו. מתאמנים סכרתיים עם רמות סוכר לפני האימון של פחות 100 מ”ג מומלץ לאכול פחממות לפני האימון ואפילו במהלכו. לאורך זמן, מומלץ להתייעץ עם תזונאי על מנת לבצע התאמה תזונתית על ידי הוספת מנת פחממות, בתפריט היומי על פי משך ותדירות האימונים . במידה והתופעה חוזרת על פי
איזון רמות הסוכר בזמן אימון אירובי בדרגת קושי קשה
באופן עקרוני אין מניעה לחולים סכרתיים מאומנים לבצע אימון גופני אירובי מאומץ. עיקר הסכנה בביצוע אימון מסוג זה היא עלייה ברמות הסוכר בדם לאחר האימון. באימון בדרגת קושי קשה , מתרחשת גם בקרב אנשים בריאים וגם בקרב מתאמנים סכרתיים עלייה ברמות הסוכר בדם, עלייה זו נמשכת עד כשעה עד שעתיים מסיום האימון. הסיבה בזמן מאמץ בדרגת קושי קשה מופרשים הורמוניים כגון אדרנלין המגברים את קצב יצור הגלוקוז בכבד פי כמה מקצב ניצולו בשריר, לכן התוצאה הכוללת היא עלייה ברמות הסוכר. ולכן אין סכנה לירידה ברמות הסוכר בזמן האימון. בסיום האימון מופרש אינסולין הגורם לירידה ברמות הסוכר, מכוון שבחולי הסכרת השפעה של לאינסולין על רמות הסוכר מתונה יותר תיתכן ירידה איטית ברמות הסוכר שתגרום להיפר גלקימיה לאורך זמן.
מניעת היפרגלקמיה לאחר האימון
ככול שהמתאמן בכושר גופני גבוה יותר, או מתאמן זמן ארוך יותר רמות הסוכר יורדות מהר יותר, לכן לא רצוי לבצע מאמצים בדרגת קושי קשה בתחילת תוכנית האימונים, חשוב להתקדם בהדרגתיות בתוכנית האימון, בזמן ביצוע מאמצים קשים לא מומלץ לחולים סכרתיים לנטול מייד לפני או במהלך האימון פחממות. בנוסף מומלץ למדוד את רמות הסוכר כשעתיים לאחר האימון, ובמידה ועדיין ישנן רמות גבוהות מומלץ בתאום עם הרופא לשנות את זמני נטילת התרופות כך שהשפעה של התרופות תהיה יעילה יותר.
השפעה של אימון לשיפור הכוח
בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים אשר הוכיחו שאימון לשיפור הכוח, שווה ביעילותו לאימון אירובי, באיזון רמות הסוכר. אימון לשיפור הכוח גורם לעליה במסת השריר, לירידה במסת השומן בעיקר באזור הבטן. מכוון שרקמת השריר מנצלת את הגלוקוז בדם, הרי שככול שמסת השריר גדולה יותר, יותר גלוקוז נכנס לתא. במספר מחקרים שבדקו את השפעה של אימון כוח של גפה אחת, לדוגמא אימון של רגל אחת, , בקרב סכרתיים, בגפה המאומנת מצאו בנוסף לעלייה במסת השריר נמדדה גם עלייה במספר הרצפטורים הגורמים לכניסת הגלוקוז , בהשוואה לגפה שלא עברה אימון.
העובדה, שבטווח הקצר במהלך האימון או לאחריו אימון הכוח אינו גורם לשינוי משמעותי ברמות הסוכר. אימון זה מומלץ בכל תוכנית אימונים לחולים הסכרתים.
הסכנות באימון הגופני
אימון גופני נכון הינו פעילות בטוחה מאוד עבור הסובלים מסכרת, אולם בגלל הסיכון הגבוה, באופן יחסי , למחלות לב, וכלי דם, מומלץ לפני תחילת האימונים לבצע בדיקת א.ק.ג במאמץ- ארגומטריה . בנוסף חשוב לנעול נעליי ספורט או נעליים אורתופדיות נוחות, על מנת למנוע פצעים או התפתחות של יבלות בכף הרגל.
לסובלים מבעיות עצביות “ניורפטיות” ברגליים מחקרים מצאו שאין סיכון להחמרה במצב בעקבות האימון הגופני אולם במידה והם סובלים מכאבים מומלץ לבצע פעילות ללא נשיאת משקל הגוף כגון רכיבה על אופניים, שחיה מאשר הליכה.