החורף מגיע ויחד איתו השפעת. בדרך כלל הטיפול כולל מנוחה במיטה על מנת לתת לגוף להתאושש, אולם למנוחה ממושכת מידי במיטה אם לאחר מחלה זמנית או לאחר ניתוח או מחלה כרונית ישנן גם השפעות שליליות, לכן כאשר המצב הבריאותי משתפר חשוב לחזור כמה שיותר מהר לשגרת החיים. כל הסיבות לקום מהמיטה.
גוף האדם רגיל לתפקד במצב עמידה, שבו שרוב מערכות הגוף פועלות כנגד כוח הכובד, לעומת מצב שכיבה שבו כוח הכובד מתבטל ואינו פועל על הגוף. כאשר נמצאים במצב שכיבה מעבר ל24 שעות מתרחשים בגוף מספר שינויים פיזיולוגים אשר לאורך זמן עלולים לפגוע במצב הבריאותי ביכולת לחזור לתפקוד ובכושרנו הגופני.
1. ירידה בנפח הדם: במצב של אורך חיים פעיל 70% מהדם נמצא במערכת הורידית, בגפיים, כאשר אנחנו שוכבים חלק גדול מהדם נמשך לכיוון אזור הבטן בית החזה. עודף הדם הנמצא במרכז הגוף גורם לכך שהרצפטורים האחראים על תפקוד תקין של מערכת לב וכלי דם מדווחים על עלייה בלחץ בכלי הדם הקרובים ללב, ולכן הגוף מפחית את הלחץ על ידי הורדה בנפח הדם, כבר לאחר 24 שעות של שכיבה מתרחשת ירידה משמעותית בנפח הדם.
2. ירידה בתפוקת הלב: חוסר תנועת הדם ללב כתוצאה מחוסר תנועה של הגפיים עלולה לאורך זמן לפגוע בלב עצמו. ככול שמגיע יותר דם ללב כך הוא מזרים יותר דם בכל פעימה, כתוצאה מהחזרה המופחתת של דם ללב, בימים הראשונים מתרחשת ירידה זמנית ביכולת יכולת הלב להזרים דם שכיבה ממושכת לאורך זמן עלולה גם לגרום לירידה במסת שריר הלב.
3. נפילה בלחץ הדם בתגובה לשינויי תנוחה: כתוצאה מכל השינויים האלה המתרחשים במערכת לב וכלי דם, גם מערכת העצבים האחראית על שינויי בקוטר כלי הדם בתגובה למשינוי תנוחה. לאחר שכיבה ממושכת נפגע תפקודה. לעיתים לאחר שכיבה רצופה של 24 שעות כאשר עוברים ממצב שכיבה לעמידה כלי הדם ברגליים אינם מתכווצים במהירות ורוב הדם “נמשך” לרגליים ומתרחשת נפילה בלחץ הדם , שגורמת לסחרחורת, חולשה ואיבוד שווי המישקל.
4. היווצרות קרישי דם: כתוצאה מהירידה בנפח הדם ואיבוד נוזלים הדם נהפך לצמיג יותר, בנוסף העדר התנועה של שרירי הרגליים המזרימים את הדם בורידים ולחץ המכני שנוצר בשכיבה גורם לפגיעה בדופן כלי הדם, כל אלה מגבירים בצורה משמעותית את הסיכון להיווצרות קרישי דם במערכת הדם העלולים לגרום להיווצרות תסחיפים ריאתיים.
5. הגברת הסיכון זיהומים במערכת הנשימה: במצב עמידה, בזמן פעולת הנשימה אזור החזה יכול להתרחב לכל כיוונים אולם במצב שכיבה , כתוצאה מהלחץ המכני שנוצר בשכיבה התרחבות בית החזה מוגבלת בכ30% בנוסף, בשכיבה איברים הפנימיים של מערכת העיכול לוחצים את הסרעפת, ולכן גם פעולתה מוגבלת. כל אלה גורמים לכך שנפח האוויר שאנו שואפים ונושפים יורד באופן משמעותי. לאורך זמן מתרחשת ירידה משמעותית בקוטר קני הנשימה המובילים את האוויר כתוצאה מכך ישנם אזורים נרחבים בריאות אשר אינם מאוורים וכתוצאה מכך הסיכון להיווצרות זיהומים במערכת הנשימה עולה באופן משמעותי.
6. ירידה בתפקוד השרירים: במצב שכיבה שרירי הגוף אינם פעילים, לכן לאורך זמן מתרחש פירוק של המסה השרירית, בעיקר באזור הרגליים, השרירים הפועלים במצב עמידה והליכה כנגד כוח הכובד. מחקרים מצאו שלאחר 72 שעות של שכיבה וחוסר תנועה מתרחש איבוד של בין 10-15% ממסת השרירים ברגליים. ירידה במסת השריר מתרחשת בעיקר בקבוצות השרירים האחראים לשמור על הגוף זקוף בעמידה לדוגמא: השריר ארבע ראשי בירך שאחראי על יישור הברך בעמידה בהשוואה לשרירים אשר פעילים פחות במצב עמידה לדוגמא : השרירים האחורים של הירך אשר אחראים על כיפוף הברך. איבוד המסה השרירית משמעותי דווקא בקרב אנשים שמתאמנים ככול שאדם מאומן יותר, ובעל מסת שרירית גדולה יותר הוא יושפע יותר ממצב השכיבה בהשוואה לאדם לא מאומן, קצב איבוד המסה השרירית יהיה מהיר יותר.
7. ירידה בצפיפות וחוזק העצם: מערכת השלד הינה מערכת דינמית, התאים אשר אחראים על בניית העצם פועלים בתגובה ללחצים המכנים הפועלים על העצמות, כתוצאה מכוח הכובד. במצב שכיבה בהעדר כוחות אלה, קצב איבוד מסת העצם עולה פי 50 מאשר ממצב רגיל. בנוסף הסידן המינרל שחשוב לבניית העצם אינו נספג בגוף בשכיבה, ולאחר שכיבה ממושכת של מספר ימים רמתו בדם עולה פי4 בערך מאשר ממצב רגיל.
8. החמרה בכאבים במפרקים: בשכיבה לא מופעל עומס על מיפרקי הגוף. תנוחה זו גורמת להקלה זמנית בכאבים שמקורם במפרקים, אולם המשך שכיבה עלול דווקא להחמיר את הכאבים ממספר סיבות: הסחוס הבין מפרקי והדיסק הבין חולייתי מקבלים את אספקת חומרי המזון, על ידי סיפוח ודחיסה של נוזלי המפרק. במצב שכיבה למשך 8 שעות סופחים הדיסק והסחוס נוזל ומתרחבים, אולם בהעדר כוח הכובד אשר יגרום לדחיסת הנוזל החוצה, הם אינם יכולים להיות מוזנים מחדש, על ידי הנוזל המיפרקי, מה שעלול לפגוע בתפקודם. בנוסף מעטפת המפרקים הגידים והרצועות הגוף מורכבים מרקמת קולגן. חוסר תנועה גורם להיווצרות קשרים נוספים בין סיבי הקולגן, בטווח הקצר תתרחש עלייה בנוקשות המפרקים וירידה בגמישות הגוף.
המלצות
חשוב לזכור שלאחר שכיבה קצרה של מספר ימים לאחר שהבראנו הגוף חוזר במהירות למצבו הקודם אולם יש לקחת בחשבון: ככול שאדם מבוגר יותר או סובל ממחלה כרונית, השפעה של השכיבה משמעותית יותר. גם כאשר חייבים להישאר במיטה, ישיבה או שכיבה גבוהה במיטה עדיפה על שכיבה.
חשוב להקפיד על שתיית נוזלים מרובה.
מומלץ להניע את מפרקי הגוף הגדולים בצורה קלה מספר פעמיים בשעה, בצורה קלה.
מומלץ כל שעה להפעיל את שרירי הרגליים על ידי הנעת כף הרגל וכיווץ של האצבעות.
מומלץ במידת האפשר לשבת על כיסא למשך מספר שעות.
מומלץ שאנשים בגיל מבוגר לאחר ששכבו יותר מ24 שעות לא ירדו לבד מהמיטה, בשל החשש לנפילה בלחץ הדם והופעת סחרחורות.
כאשר המצב מאפשר מומלץ כל מספר שעות ללכת בתוך הבית, על מנת לשמור על תפקוד הגוף. יש לקחת בחשבון את השינויים הפיזיולוגים המתרחשים בשכיבה, בחזרה לפעילות מלאה.
אנשים בעלי כושר גופני גבוהה אומנם מתאוששים מהר יותר, אבל הם צריכים לחזור לפעילות מלאה בהדרגה. לספורטאים מומלץ לשלב אימוני כוח על מנת להחזיר את מסת השריר שאבדה במהירות.