שיקום לאחר פציעה כבר לא כולל רק שיפור בכוח השרירים וביציבות המפרקים אלה כולל גם אימון סנסורי לשיפור תפקוד מערכת העצבים שחיונית לשיקום מוצלח מפציעה. על הדור הבאה של השיקום לאחר פציעות בכתבה הבאה:
קרע ברצועה הצולבת הקדמית הינה הפציעה האופיינית ביותר לספורטאים מקצוענים וחובבים. למרות ההתקדמות האדירה שהתרחשה בשנים האחרונות בתהליך הניתוחי ובתהליך השיקומי, עדיין כ 30% מהספורטאים שעברו את הניתוח והשיקום עלולים לעבור קרע חוזר או שלא יצליחו לחזור לשחק ולהתחרות באותה רמה כמו לפני הפציעה.
בשנים האחרונות גוברת החשיבות של התהליך השיקומי. תהליך השיקום בדרך כלל כולל הגברה הדרגתית של רמת התרגול בהתאם לזמן שחולף לאחר הניתוח ומתרכז במרכיבים הבאים:
1. החזרת כוח ומסת השרירים סביב הברך והירך.
2. תרגול לשיפור היציבות הדינמית של הברך בביצוע תרגילים על משטחים לא יציבים (פיתה , בוסו) .
3. תרגול ניורמוסקולרי ששם דגש על תבניות תנועה נכונות של הברך: מניעת כניסת הברך פנימה VALGUS ושיפור הכפיפה בברך.
קרע ברצועה הצולבת הקדמית הינה הפציעה האופיינית ביותר לספורטאים מקצוענים וחובבים. למרות ההתקדמות האדירה שהתרחשה בשנים האחרונות בתהליך הניתוחי ובתהליך השיקומי, עדיין כ 30% מהספורטאים שעברו את הניתוח והשיקום עלולים לעבור קרע חוזר או שלא יצליחו לחזור לשחק ולהתחרות באותה רמה כמו לפני הפציעה.
בשנים האחרונות גוברת החשיבות של התהליך השיקומי. תהליך השיקום בדרך כלל כולל הגברה הדרגתית של רמת התרגול בהתאם לזמן שחולף לאחר הניתוח ומתרכז במרכיבים הבאים:
1. החזרת כוח ומסת השרירים סביב הברך והירך.
2. תרגול לשיפור היציבות הדינמית של הברך בביצוע תרגילים על משטחים לא יציבים (פיתה , בוסו) .
3. תרגול ניורו-מוסקולרי ששם דגש על תבניות תנועה נכונות של הברך: מניעת כניסת הברך פנימה VALGUS ושיפור בכפיפה הברך בזמן ביצוע תנועות חדות.
הפער בין השיקום לחזרה למגרש
למרות תהליך השיקום האינטנסיבי שעוברים המשוקמים, עדיין קיים פער גדול בין הדרישות הגופניות הנדרשות מהספורטאי באימון במכון לבין חזרה המלאה למגרש. הדרישות הן לאו דווקא גופניות. עיקר ההבדל בין שני המצבים, הוא בתפקוד של שני המרכיבים העיקריים של מערכת העצבים. אחד: המוח (המערכת המרכזית) שבה מבוצע עיבוד המידע התחושתי, קבלת החלטות ושליחת התגובה המוטורית. השני: המערכת הסנסורית הקייפית שתפקידה העברת אותות תחושתיים למוח. בעוד התרגול במכון הוא תרגול ממוקד כאשר תשומת הלב של המתרגל מרוכזת בגורמים “פנימיים” כגון: דרגת הקושי, שמירה על שווי משקל או כאב. בזמן משחק, על המגרש, השחקן צריך להיות מרוכז בעיקר בגורמים סביבתיים כגון: מיקום היריב, חברו לקבוצה, מיקום הכדור ועוד. הבדל זה גורם לכך שבזמן התהליך השיקומי, בתרגול של שווי המשקל והיציבות, המתרגלים מתבססים בזמן הביצוע בעיקר על פידבק ממערכת הראייה. אומנם מערכת הראייה היא המערכת העיקרית האחראית על כ 80% מהמידע על מצב הגוף, אולם ישנן שתי מערכות נוספות שהגוף משתמש בהן בזמן ביצוע מטלות מורכבות:
1. המערכת הוסטיבולרית, שהחיישנים שלה ממוקמים באזור האוזן.
2. מערכת התחושה העמוקה (פרוספציה, סנסו-סקליטל), שהחיישנים שלה נמצאים בתוך השרירים רצועות הברך ובגידים.
כך שהסתמכות בזמן השיקום בעיקר על מערכת הראיה, גורמת לדומיננטיות של מערכת זו שבאה על חשבון המערכות אחרות. כך שבזמן משחק, כאשר מערכת הראייה מתמקדת גם בגירויים סביבתיים הרבים. עלולה להיפגע היכולת של הספורטאי לשמור על היציבות של הברך בזמן ביצוע שינוי כיוון או נחיתה. מצב זה של הסתמכות בעיקר על מערכת הראיה עלול להגדיל את הסיכון לפציעה חוזרת ולהפחית את סיכוי הצלחה של השחקן לחזור בהצלחה לפעילות ספורט מלאה.
גם המוח מגיב
החשיבות של חיזוק מערכות התחושה האחרות: המערכת הווסטיבולריות ומערכת התחושה העמוקה (פרוספציה סנסו-סקליטל ) גדולה מאוד בהתחשב בכך שפציעה גורמת לשרשרת של תהליכים פיזיולוגים הרבה מעבר לקרע ברצועה עצמה. תהליך הפציעה: תנועה לא מבוקרת גורמת לקרע ברצועה הצולבת בברך, שלאחריה מופיעה נפיחות גדולה במפרק, הגבלה בתנועה וכאב בזמן תנועה. לאחריה, הספורטאי עובר ניתוח לשחזור הרצועה ותהליך ההחלמה של מספר שבועות שגורם להופעת אותם סימפטומים כמו לאחר הפציעה. תהליך זה שבסה”כ נמשך חודשים, גורם למעשה לחסימת האותות ממערכת התחושה העמוקה אשר מועברים באופן בריא מהחיישנים במפרק הברך למוח. מחקרים שנערכו על בעלי חיים שעברו פגיעה אורטופדית. הראו שכתוצאה מהסימפטומים שמתרחשים במפרק מתרחשת ירידה באותות שמעבירה מערכת התחושה העמוקה ממפרק הברך למוח. בתגובה מתרחשת גם ירידה בפעילות האזורים במוח אשר אחראים על וויסות ובקרת התנועה במפרק הפגוע . תהליך זה של שינויים בקשרים בין תאי הנויורונים במוח נקרא ניורפלסטיות Neuroplasticity . תהליך זה דינמי מאוד ומתרחש מספר שבועות לאחר הפציעה. שינויים אלה ללא אימון ותרגול מתאים שנועד להחזיר את שיפור הקשרים בין תאי המוח השונים עלול לגרום כאמור לירידה משמעותית בתפקוד מערכת התחושה העמוקה וכתוצאה מכך גורמים לסיכון מוגבר לפציעה בקרב הספורטאי.
השיקום הסנסורי
השיקום והתהליך הסנסורי אינו בא להחליף את תהליך השיקום הרגיל, אלה נועד לשפר וליעל אותו. האימון הסנסורי מבוצע באמצעות משקפים מיוחדות המכונות משקפים סברוסקופיות strobe glasses אשר בנויות מגבישי קריסטל בעלי יכולת הבהוב משתנה. תכונה זו של המשקפיים למעשה “מעוורת” את הספורטאי לפרקי זמן קצובים תוך כדי כך שהספורטאי מבצע תרגילים אשר מצד אחד דורשים יציבות רבה ומצד שני הוא צריך להתמקד במטרה מסוימת. לדוגמה: ניתור על רגל אחת וביצוע סיבוב עם הגוף תוך כדי תפיסת הכדור באוויר. ביצוע משימות מורכבות אלה מכריחות את המתאמן גם ליציבות דינמית גבוהה אבל בעיקר, בגלל שיכולת הראייה מוגבלת והוא חייב להתרכז בתפיסת הכדור, הוא מבצע את פעולות הניתור והנחיתה באופן אוטומטי מבלי להשתמש במערכת הראייה אלה בהפעלת מערכת התחושה העמוקה בדיוק כמו שנדרש במצבי משחק. לכן, לאורך זמן, אימון זה גורם לירידה בדומיננטיות של מערכת הראייה לשיפור ביכולת התחושה העמוקה ולשיפור המרכזים המוחיים שאחראים על שווי משקל ויציבות.
האימון הסנסורי
האימון הסנסורי לא משמש רק בתהליך השיקום. ספורטאים רבים משתמשים באימון זה על מנת לשפר אתת יכולתם. בקרב ספורטאים בריאים נמצא שהאימון משפר את :
1.משפר את הקורדיאציה של עין יד או רגל. דבר שבה לידי ביטוי בשיפור יכולת הקליעה, דיוק בבעיטה ועוד.
2.משפר את יכולת הראייה המרחבית: הספורטאים יכלו לעקוב ביעילות אחר מספר מטרות שנעות בו זמנית.
3. משפר תפקודים קוגנטיבים כגון: זיכרון לטווח קצר, יכולת עיבוד המידע וקבלת החלטות נכונות בתנאי לחץ של זמן.
4. משפר את מהירות התגובה.
ההשפעות המטיבות של האימון בקרב ספורטאים נגרמות כתוצאה מכך שהמתרגל מבצע פעולות מורכבות כאשר הוא רואה את המטרה רק לפרקים. דבר זה מכריח אותו לחשוב ולחזות לאן הכדור ינוע ולהגיב באופן מהיר. הדבר מכריח את המוח לעבוד קשה יותר, דבר שמוביל לשיפור בתפקוד מערכת העצבים.
מקורות נבחרים:
Grooms, Dustin R., et al. “Neuroplasticity associated with anterior cruciate ligament reconstruction.” Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 0 (2016): 1-27.
Schwab, Sebastian, and Daniel Memmert. “The impact of a sports vision training program in youth field hockey players.” Journal of Sports Science and Medicine 11.4 (2012): 624-631.
Grooms, Dustin, Gregory Appelbaum, and James Onate. “Neuroplasticity following anterior cruciate ligament injury: a framework for visual-motor training approaches in rehabilitation.” journal of orthopaedic & sports physical therapy45.5 (2015): 381-393.
Appelbaum, L. Gregory, and Graham Erickson. “Sports vision training: A review of the state-of-the-art in digital training techniques.” International Review of Sport and Exercise Psychology (2016): 1-30.